פתוח יחידת לימוד מתוקשבת א-סינכרונית

במסגרת הקורס "טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה "בהנחיית ד"ר גילה קורץ נתבקשנו להכין יחידת לימוד א- סינכרונית בתחום דעת שאנו מתמחים בו או מלמדים אותו . בחרתי להכין את יחידת הלימוד בנושא "שינויי אקלים" נושא שנלמד בכתות ז'-ח'  במסגרת שעורי גיאוגרפיה על האטמוספירה . חשוב לציין שהיחידה כולה פותחה ללימוד עצמאי ויחידני של התלמיד . בימים אלו אני עומדת בפני סיום היחידה ולכן נעניתי בחיוב לבקשת מנהלת בית הספר להציגה ב"יום החינוך" שנערך בבית ספרי בשבוע שעבר. זהו יום פתוח שבו ההורים מוזמנים לטעום  מן העשייה שנעשית בבית הספר .כל מורה נתבקשה להציג בפני ההורים ואורחים נוספים שהוזמנו  לבית הספר שעור מתוקשב בנושא כל שהוא . לשעור הזמנתי 20 תלמידים כמספר עמדות המחשב בחדר ואז חילקתי אוזניות כדי לשמוע את הסרטונים וההסברים הקוליים המצורפים ליחידה כל תלמיד נתבקש לפתוח את היחידה לקרוא את ההנחיות  ולהתחיל לעבוד . התלמידים נהנו היו מרוכזים במלאכת העשייה ועבדו בהנאה מרובה ,גם כשהסתיים השעור התלמידים המשיכו את העבודה ובקשו להשאר .ראוי לציין שהתלמידים מורגלים במשימות מתוקשבות למיניהן ,הם גם מציגים תוצרים מתוקשבים למשימות שהם נדרשים לבצע ,למשל הם נתבקשו במסגרת הנושא שנלמד שינויי אקלים לתת הסבר לחברי הכתה על טורנדו או הוריקן כיצד נוצרו ? ובאילו מקומות הן נפוצות ?צוות של כמה ילדים בחר להציג זאת בסרטון והתוצאה לפניכם סרטון הסברה מה הם רוחות טרופיות (הוריקו ,טורנדו)שיצרו התלמידים והועלה ליוטיוב.בעקבות משימה שנתתי להם בכתה .

וכאן אני רוצה להתחבר לכתבה שפורסמה בווינט על כך שילדים "כבר לא רצים להפסקה". לומדים עם גוגל ויוטיוב"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4057603,00.html
"סנוניות ראשונות לבתי ספר טכנולוגיים נצפו בשנים האחרונות, ותוצאות הביניים מרשימות. המורים מדווחים כי הישגי התלמידים עלו והלימודים הפכו לחוויה. אחד החלוצים בנושא הוא בית הספר היסודי "כפר שמריהו", שם סופקו מחשבים אישיים לכל המורים והתלמידים. "אפשר לומר שהמחמאה הכי גדולה למחשבים היא שמאז תחילת הפרויקט התלמידים לא רוצים לצאת להפסקות", אומר בסיפוק מנהל בית הספר, ד"ר אלכס שניידר. "
אני מקווה שאוכל להמשיך בדרך זו, ולגרום לתלמידי לעניין בשעור ולמוטיבציה לעשייה וכמובן ליצור אצלם את הרצון לרכוש ידע .ברור לי היום שאת סביבת העבודה והתכנים שיהיו בה אני זו שצריכה לפתח סביבת למידה שנותנת  לתלמיד יכולת ניווט ובחירה ולהתאימה לצורכי התלמיד והלמידה .ובחזרה לנושא ההפסקות כנראה שבעתיד נזדקק למצוא אטרקציות מוטוריות בחצר בית הספר , בכדי שלא נשכח שחלק מההויה של הילדים היא ריצה, קפיצה ומשחקי כדור. שישאירו להם עוד משהו מהטעם של פעם.

כנס בינלאומי על הספר הדיגיטלי

השבוע קראתי כתבה על כנס שייפתח בספרייה הלאומית ובאוניברסיטת חיפה ויעסוק במהפכת הספרים הדיגיטליים (E-books) ואמצעי הקריאה הדיגיטליים

(Nook ,kindle ,ipad ואחרים). עוד נכתב  בכתבה שהכנס ינסה "לבחון את תופעת הספרים הדיגיטליים ואת השלכותיה על הרגלי הקריאה ,המחקר , ההוצאה לאור וכן השינויים הכלכליים , החברתיים , התרבותיים והמשפטיים הקשורים בספרים דיגיטליים" בכנס ישתתפו משפטנים ,מוציאים לאור ,ספרנים ואנשי מחשבים מישראל ארה"ב ואירופה .לדבריו של מנהל הספרייה הלאומית " מהפכת הספרים הדיגיטליים משפיעה מאוד על פעילות הספרייה . הספרייה ערה לכמות הזעירה יחסית של ספרי איכות בעברית באינטרנט ,לעומת עשרות ומאות אלפי כותרים  הזמינים  חינם לגולש בשפה האנגלית ,ונערכת בימים אלה לסרוק ולהעלות לרשת עשרות אלפי ספרים שזכויות היוצרים עליהם פקעו ולהופכם זמינים לכל בית שבו קיים חיבור לאינטרנט". נשאלת השאלה מדוע תמיד אנחנו נמצאים מאחור ? למה בשפה העברית מבחר הספרים קטן לעומת שפות אחרות ? בקורס שלמדתי בסמסטר הקודם "תקשוב ולמידה" בהנחיית ד"ר גילה קורץ התוודעתי להבדל בין ספר דיגיטלי ובין ספר סרוק . "הספר הדיגיטלי " שנועד מראש להיות ספר שפתוח באינטרנט לעומת "ספר סרוק" או כותר  שהוא ספר שהודפס ויצא לאור ורק אחר כך נסרק והועלה לאינטרנט. לדעתי בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים אין מקום לספר הכתוב גם ספרי הלימוד וספרי הקריאה מקומם ברשת האינטרנט שנגישה לכל .כמובן תוך פרק זמן שידרש לגישור והפנמת הטכנולוגיה ע"י דור המעבר. אנו עומדים בצומת דרכים ובכניסה לעידן חדש כאשר נשאלת השאלה פני הספרות לאן? האם כל ספר שיכתב יוכנס ישירות לאתרי האינטרנט ? האם זאת תהיה האופציה היחידה שתעמוד בפני הקורא? כיצד יגשרו על פערי הדורות ? מה תהיה התגובה לשינוי ההרגלים הצפוי? סוגיות אלה ועוד רבות יעמידו את הכותבים בדילמות לא פשוטות .בהקשר של זמינות אל אוכלוסיית היעד, שמירה על זכויות יוצרים .התגובה וההעדפות הצפויה מצד הקוראים בבואם לבחון או להנות מהיצירה ,כספר דיגיטלי או כספר שנוצר בצורה המסורתית . התשובות נמצאות בדור המעבר אליו אנו שיכים ,שללא ספק יעצב וישפיע לשנים הקרובות . לפריצת הדרך הטכנולוגית תהיה השפעה מכרעת על אופן וצורת הכתיבה העתידית.כאשר הטכנולוגיה תיצור תשתית של זמינות , אך יחד עם זאת ציפייה לתכנים עם השפעות מהירות ובעוצמות גדולות יותר על הקורא .
בתמונה המצורפת ניתן לראות את קורא הספרים אייפד ובו ניתן לקרוא ספר שהוא כותר של מט"ח .מט"ח השיקה  אפליקציית ספרים באייפד.

הפייסבוק בשירות מערכת החינוך

האם ניתן לשלב את הרשת החברתית "פייסבוק "ככלי לימודי במערכת החינוך ? זאת שאלה שהוצגה לד"ר אלון הסגל ע"י תלמידים הלומדים בכתה ז' בבית הספר בו אני מלמדת , וזאת במסגרת כנס שנערך במרכז ללימודים אקדמאים אור יהודה בו הושק הספר "למידה הוראה ותקשוב" בעריכת פרו"פ דוד חן וד"ר גילה קורץ. התשובה היא לא חד משמעית כמו כל נושא התקשוב במערכת החינוך .  הפייסבוק היום הוא כלי נגיש ושימושי לשיתוף ,לעצומות ,למחאות ,לפרסום ושיתוף קבצים שונים . מספר המשתמשים בו הולך וגדל גם בארץ וגם בכל העולם כפי שניתן לראות במפות המצורפות
http://www.holesinthenet.co.il/archives/11326
הילדים ובני הנוער משתפים ,מתקשרים , מנהלים את חייהם ברשת החברתית הזו שכל כך נגישה ומוכרת להם .
אז מדוע לא להשתמש בה  גם במערכת החינוך? על ידי פתיחת קבוצות לימוד אשר משתפות , דנות .מעבירות מידע על נושא מסוים. ניתן לבצע למידת עמיתים  כאשר נפתח דיון ברשת על נושא לימודי  ,ניתן להעביר מידע וידע אחד לשני בתיווך המורה ובהכוונתו . זהו כלי זמין וקל לתפעול . נגיש לתלמידים לכן מגביר את ההנעה ללמידה .
אני חברה בפייסבוק בקבוצת גיאוגרפיה למורים המלמדים בחטיבת הביניים הקבוצה נקראת
Geography Today
http://www.facebook.com/pages/Geography-Today/117969151611810?sk=wall
הקבוצה משתפת בסיפורים אקטואליים מבחינה גיאוגרפית ע"י סרטונים וקישורים מתאימים כמו הצונאמי ביפן ותוצאותיו ההרסניות , הטורנדו שפקד את ארצות הברית ועוד . כך ניתן  לקבל חומרי למידה בצורה מסודרת ונגישה ולהביא עדויות כמעט בזמן אמת לכל התופעות בעולם .
בחרתי לצרף  את הסרטון בו אלון הסגל עונה על השאלה שהוצגה לו בכנס השקת הספר "למידה הוראה ותקשוב "