המורה המקוון

אני עומדת בפני סיומו של סימסטר ג' ,ואולי זהו זמן מצוין לבדוק את ההתפתחות המקצועית שלי . איך אני הופכת למורה שיודעת לשלב את הטכנולוגיה בהוראה ? איך הלימודים לתואר שני בתקשוב הביאו לשינוי בידע ובחשיבה שלי ?כיצד תראה ההוראה -למידה שלי בעתיד ? במאמרו של ד"ר אברום רותם "המורה המקוון: למידה -הוראה אחרת" השכיל ד"ר אברום רותם לתאר את התהליך שעובר מורה מהיותו מורה המלמד בדרך מסורתית ועד לשינוי המיוחל, הפיכתו למורה מקוון מיטבי .בתחילה המורה צופה מביע התנגדות או שימוש פאסיבי במחשב לצורכי הוראה -למידה.השלב השני אשליית הידיעה התנגדות לשינוי בפרדיגמת הוראה -למידה ,יש למורה תפיסה שגויה לטכנולוגיה המהווה עזר בלמידה -הוראה .וזאת בעקבות שליטה חלקית במיומנוית המחשב. השלב השלישי אותו עובר המורה המסורתי התעוררות, המורה מבין את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה לשם הוראה -למידה ,אך חסר ידע וכלים איך וכיצד לעשות זאת יש לו תחושת עמימות, אי הבנה ,מחסור בכלים ,וחוסר שליטה בתקשוב גורמת לו למבוכה ,אך מצד שני להכרה בצורך להתנסות ולהתמחות בהוראה מקוונת .השלב הרביעי התמודדות ,המורה יוזם ומחפש דרכים ורעיונות לשיפור ההוראה המקוונת.מתנסה ביישום כלים טכנולוגיים-פדגוגיים בהוראתו ומתנסה בפיתוח עצמי של פעילויות מקוונות ללומדים. השלב האחרון הוא:הבשלה ואורח חיים בו המורה עובר טרנפורמציה אישית -מקצועית ממורה מסורתי למורה מקוון ,בעל מודעות לידע הטכנולוגי ומשמעותו בשינוי הוראה -למידה  ושינוי בתפיסת תפקידו ומתן חשיבות ללמידה המקוונת.
זהו בדיוק התהליך שעברתי במשך לימודיי במכללה .כאשר התחלתי את לימודיי הייתי בשלב שבו הייתה לי  ההבנה לפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה לשם הוראה -למידה, אך לא היה לי הידע המספיק ,מחסור בכלים וחוסר שליטה בתקשוב, אך היה לי ברור שאני רוצה וצריכה להתמחות בהוראה מקוונת. לאחר התנסויות בבניית יחידות לימוד מתוקשבות ,התנסויות בבניית פעילויות אינטראקטיביות , בניית אתר,החשיפה לכלים טכנולוגיים שונים ומגוונים ולסביבות למידה שונות ,חשיפה למאמרים ומחקרים שנכתבו ובדקו את שילוב הטכנולוגיה בהוראה.אני יכולה לומר שההוראה המקוונת בהחלט תהפוך לאורח החיים שלי ,הבנתי את המשמעות והחשיבות בהכנסת הטכנולוגיה  להוראה . אני רואה את עצמי כמובילת שינוי בבית הספר .אני תקווה שאביא לשינוי המיוחל .

האם פייסבוק בבית הספר היסודי ?

רציתי לשתף אתכם בסוגייה שעלתה בשעור של ד"ר חגית מישר טל בקורס "היבטים גלובליים של התיקשוב". והיא שתלמידי בית הספר היסודי לא יכולים לפתוח פייסבוק אופציה זו חסומה במחשבים הנמצאים בבית הספר היסודיים בשל הוראה ממשרד החינוך וכיוון שהגיל המותר מבחינת פייסבוק לפתיחת חשבון הוא 13  .קורס זה רובו ככולו מנוהל ברשת החברתית פיסבוק . זאת אומרת הדיונים ,מצגות השעור , המשימות כולם מועלים לקבוצה סגורה שחברים בה כל הסטודנטים בקורס ומנחה אותה המרצה ד"ר חגית מישר טל .המטרה בלימוד מסוג זה היא כמובן אירגון הקורס ,במקום להכניס את כל מרכיבי הקורס לאתר המכללה כל הקורס מנוהל אך ורק בפייסבוק , אך לדעתי יש לכך ערך מוסף ומטרה נוספת לחשוף אותנו הסטודנטים לחינוך אשר רובינו עובדי מערכת החינוך לדרך חדשה שבה אנו יכולים לנהל את הלמידה המקוונת שלנו בבית הספר ,כמובן לפתוח קבוצה בה חברים ילדי הכיתה והמורה מנהל את הקבוצה .תחום הדעת יכול להבחר על ידי המורה . למידה בדרך זו יוצרת שיתוף פעולה בין התלמידים עצמם ובין המורה, גורמת לפיתוח מיומנויות שונות הן אוריניות והן תיקשוביות אצל התלמידים והופכת  את הלמידה לחוייתית .אך מנגד לא ניתן לעשות זאת ולעבור על החוק ובעיקר לא לשתף פעולה עם אותם ילדים שנרשמים למרות שאינם בני הגיל המתאים לכך ,הצעה נוספת שעלתה והיא שהתלמידים יעבדו בפייסבוק של הורייהם שגם לזה לדעתי יש טעם נפגם .לא ניתן לנהל למידה אמיתית שהיא בחסות ההורים . ההורים נידרשים אך ורק ליידוע ולא לשיתוף בלמידה .עד שלא תעשה חשיבה מחודשת בעניין ויתנו על כך את הדעת אל לנו כעובדי הוראה להפר חוק זה , למרות התועלת הגדולה . פייסבוק היא רשת חברתית ששנויה במחלוקת אצל רבים ובעיקר עובדי מערכת החינוך ,בשל מקרים רבים בהם בני נוער  יצרו קשר לא ראוי בפייסבוק וקשר זה המיט אסון על הנער ומשפחתו . אך כמו כל דבר בחיים צריך לדעת להפעיל שיקול דעת ולבדוק כל דבר לגופו .אם נסתכל מראות עיניו של הילד אז שימוש בפייסבוק למטרות למידה יהיה מאוד אטראקטיבי סוף כל סוף אין הפרדה בין עולם בית הספר לעולמו הפרטי של הילד .

למידה מרחוק

מהי למידה מרחוק? מה הם היתרונות בסוג של למידה כזו ? ומה הם החסרונות? .
פרופסור גבריאל סלומון כתב מאמר שנקרא : למידה מרחוק : האם למידה ? האם מרחוק? במאמרו זה כותב סלומון על כך שהאוניברסיטאות שהיו פעם מקור המידע שאליהן מגיעים כדי לקבל מידע וידע . בעידן החדש אמצעים טכנולוגיים  מחליפים את הצורך להגיע לאוניברסיטה ,המידע מצוי אצלך ואינך צריך לצאת מן הבית כדי לקבלו ולרוכשו.
" פתאום יכול אדם ללמוד כל דבר מכל מקום ובכל זמן, אדם יכול להשיג מידע לו הוא נזקק באפס זמן ובמאמץ מינימלי היציאה מן הבית לשם השגת מידע והכלה הפכה להיות מיותרת, נעלמה נדירות הידע ועמה ההפרדה בין השאיפה להשכלה לבין הבלי היומיום. את משימות ההשכלה הגבוהה יכולים אמצעים אלקטרוניים להחליף בקלות, או כך לפחות טוענים כמה ממתלהבי האלקטרוניקה ומנביאי העולם החדש והאמיץ. האם טענותיהם תקפות או שאני מעמיד כאן דחליל קש של איום שאינו קיים ? אולם חוששני שהאיום הוא אמיתי והטיעונים רציניים, כפי שניתן לראות כבר היום בארצות הברית כבר החלו במקומות כמו ,UCLA colorado, Berekly ומקומות אחרים. מוסדות אלה ורבים בעקבותיהם כבר החלו להפיץ באופן נמרץ תוכניות לימוד וירטואליות וכבר ניתן היום לרכוש תואר מתקדם במנהל עסקים באוניברסיטת Ciracuse תואר מתקדם בכלכלה מהונג קונג ודוקטורט מאוניברסיטת אריזונה, מבלי לצאת את הבית. " סלומון (2000) .זאת אומרת בכדי להיות עדכני ועכשיו האוניברסיטאות צריכות להציע לסטודנטים אפשרות ללמוד מהבית ללא צורך להגיע לאוניברסיטה באופן פיזי .אכן זה נראה מצוין גן עדן עלי אדמות , אך אליה וקוץ בה . האם למידה מרחוק יכולה להחליף לחלוטין את הלמידה פנים מול פנים? אז מתברר שגם לשיטת לימוד כזו יש חסרונות שהבולט ביותר ועליו ארחיב את הדיון הוא דוקא מהצד התרבותי ומהצד החברתי פסיכולוגי של הענין . מחקרים פסיכולוגים מראים שאינטראקציה ,דיון ,שיתוף פעולה ,חיכוך  בין בני אדם מביאים ללמידה והפנמה של הנלמד ,את הידע ניתן ליצור רק על ידי עיבוד המידע תוך כדי למידה משותפת עם אחרים .זה דבר שחסר בלמידה מרחוק צריך  להתמודד עם החומר לבד . ניתן ליצור דיון ,אך זהו דיון וירטואלי שבו לא רואים את הבעות הפנים של חברי הקבוצה ולא ניתן להבין דברים מהאינטונציה שבה הם נאמרו ולא לראות את שפת הגוף החשובה יותר ממה שנאמר .דבר נוסף שצריך לתת עליו את הדעת בלמידה מרחוק הבדלי תרבויות בין המורה לתלמידיו הבדלים אילו מאוד משפיעים על למידה מרחוק כי המורה לא מודע לתרבות ממנה באים תלמידיו והיא לפעמים אף זרה לו . ולכן מה שלמורה נראה כמובן מאליו לתלמידיו זה לא כך. לעומת זאת בלמידה פנים אל פנים התלמיד צריך לצאת מהתרבות שלו ולהתאימה לתרבות המורה  כדי שתתבצע למידה .הוכחה לכך ניתן לראות בכך שלמרות הנוחות של הדבר שניתן  להשאר בבית  ללא עצבים בעמידה בפקקים , ללא ביזבוז דלק או בבזבוז זמן מיותר למציאת  חניה ,  ישנה העדפה על ידי רבים ,כן  לצאת מן הבית , כדי לפגוש אנשים ולהתחכך אתם .אני שואלת את עצמי האם באמת אנו צועדים לקראת עידן בו אין צורך באינטראקציה חברתית ,כל אחד ישאר בביתו יעבוד וילמד רק בעזרת האמצעים הטכנולוגיים? האם נוכל לסגור את הפערים החברתיים והפסיכולוגיים  שיווצרו בעקבות כך ?  כי האדם הוא יצור חברתי הזקוק לחברה כדי להתפתח להתעצם לבנות לו דימוי עצמי ולפתח את בטחונו העצמי .

"פער דיגיטלי"

"פער דיגיטלי"  ביטוי הנשמע חדשות לבקרים.
 מהו פער דיגיטלי ? מדוע הוא נקרא כך? פער בין מי או מה ? האם הוא קיים במדינת ישראל ? אם קיים האם אפשר לצמצמו ואיך? אנסה כאן לענות על חלק מהשאלות וחלק מהשאלות תשארנה ללא מענה . אז אתחיל בפירוש מילוני: הפער הדיגיטלי (Digital Divide) הוא סוגיה חברתית פוליטית המתייחסת לפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו. במילים אחרות, הפער הוא בין אלו שיש להם את היכולת להיעזר בטכנולוגיה הדיגיטלית לבין אלו שאין להם יכולת זו.(ויקפדיה ).לפי הגדרה זו אז במדינת ישראל שתי האוכלוסיות שניתן לזהות פערים ביניהן הם חילוניים וחרדים, ערבים ויהודים ובין האוכלוסיה המתגוררת   במרכז לאוכלוסיה המתגוררת  בפיריפרייה ובעיירות הפיתוח . כמובן שנמצא קשר ישיר בין המצב הסוציואקונומי ובין היכולת הדיגיטלית . בבואנו לבחון את הסוגיה  ניכר כי מה שעומד בבסיסו של כל שינוי מהמצב הקיים הינו מתן היזדמנות שווה ,והאמצעים המתאימים להתנסות באמצעים הדיגיטליים. בראש ובראשונה הגורם הדומיננטי והמשפיע במתן ההזדמנויות הינה מערכת החינוך שבה מתבצעת הלמידה והשימוש באמצעים טכנולוגיים ,לשם איתור מידע, איסוף מידע ועיבודו .ניכר כי יש מודעות עצומה במתן התנסות בכלים אילו שמגיעים לכלל האוכלוסייה כולל השכבות החלשות ,למשל בפרויקט שנקרא "מחשב לכל ילד" חולקו מחשבים לילדים שלא היו מצויים בביתם  ,למרות זאת אין די בכך להביא לצימצום  של הפער ,כיוון שבנוסף לאמצעי שהוא המחשב ,ללא סביבה תומכת המכירה את היכולות הרבות הטמונות  בכלי זה  ואמצעים טכנולוגיים משלימים הנמצאים בבית ,ומהווים נידבך נוסף המשלים את ההתנסות וההתמקצעות המלאה באמצעים הדיגיטליים לא יתבצע שינוי ,הפער לא יצטמצם. נוסף לפערים המתבססים על מצב סוציואקונומי ומנטלי ישנם פערים המתקיימים מסיבות אחרות עבור חלק מהחברה הישראלית ,הנובעים מהבדלים משוני בסדרי עדיפויות ומאורח החיים המקובל ,עיסוקי הפנאי ותרבות הבילוי .קיימות אוכלוסיות חרדיות  הרואות  בעידן הדיגיטלי ביטוי לתרבות מסוימת הנוגדות את אורח החיים השמרני על פיו הם נוהגים .להערכתי עם הזמן  וההתקדמות הטכנולוגית ,הורדת העלויות ועקב כך הזמינות של האמצעים הדיגיטליים, ובראש ובראשונה מודעות לחשיבות היכולת הדיגיטלית כדי להשתלב בעולם הגלובלי ,תאפשר את הרחבת מעגלי השימוש וחדירה לעוד שכבות באוכלוסייה שעד היום לא יכלו להרשות לעצמם רכישה ושימוש באמצעים טכנולוגיים וכן אוכלוסיות שאינן מודעות להתרחשויות הרוחשות ברשת .כפי שהצגתי את הדברים עד כאן אנסה לפתוח אשנב לשני העשורים הבאים: לפי קצב ההתפתחות הטכנולוגית ובכללה ההתפתחות הדיגיטלית ,העידן הבא יהיה כזה שללא רכישה בסיסת של יכולת דיגיטלית ,גם פעולות בסיסיות בחיי היומיום יהיו בלתי אפשרייות  למימוש . מערכת החינוך גם לה יהיה חלק נכבד בשינוי החשיבה בלמידה ובצורך במיומנויות דיגיטליות כדי להשתלב בה ולהצליח .ובאשר ל"פער הדיגיטלי" כל עוד יהיה פער על רקע חברתי וסוציואקונומי יהיה גם פער דיגיטלי.