מנהרת הזמן באמצעות הפייסבוק

לפני כמה שבועות קיבלתי הצעת חברות מאוד מפתיעה בפייסבוק מתלמידה שלי,שהייתי המחנכת שלה בכתה ה' לפני 15 שנים .מאחר ועברו 15 שנים ויחסי הגומלין בין מורה ותלמיד אחרי תקופה כזאת מקבלים מימד שונה עניתי בחיוב, ומכאן התפתחה שיחה מעניינת שהביאה אותי לתובנות מקצועיות וחברתיות מנקודת מבט שונה, בהתאם לתקופת הזמן שחלפה מאז הפרידה, עם סיום הלימודים.האירוע שתואר העלה בליבי מחשבות לגבי הרשת החברתית העוצמתית שהפכה להיות נפוצה כל כך ושימושית בחיי היומיום. הפיסבוק מאפשר איתור מידי של דמויות ,חברים ,קרובי משפחה ,מן העבר באופן כמעט מיידי ופותח אפשרויות ליצירת וחידוש קשרים חברתיים של קבוצות ואירגונים. ומנגד מאפשר יצירת קשרים חברתיים חדשים. פתיחת אפשרויות עסקיות ויצירת עולם תוכן חדש. כל הסיטואציה התאפשרה הודות להיווצרות תשתית טכנולוגית מהפכנית המאפשרת יצירת קשרים מהעבר ובניית קשרים מהעתיד וזאת הודות לשני מרכיבים מהפכניים שנוצרו בתקופה האחרונה מרכיב ראשון: תפוצה ושימוש בהיקפים אדירים כמעט בכל בית ובטווח גילאים נרחב ,מה שמהווה קרקע פוריה וכיסוי מוצלח לאיתור ויצירת הקשר המבוקש .מרכיב שני זה האפשרויות הטכנולוגיות שנוצרו עם המצאת הפייסבוק מעבר למימד האישי.שרשרת חדשה של התפתחויות מפתיעות שנוצרו והתהוו באמצעות הפייסבוק בצורה מפתיעה ומהירה כאשר החולייה הבאה בשרשרת היא רק ענין של זמן שהכלי מאפשר.אנו עדים בתקופה האחרונה גם לכך שהפייסבוק הוא כלי תומך ומשפיע לביצוע שינויים חברתיים ומהפכניים המביאים לשינויים מרחיקי לכת ,הן פוליטית מדינית והן פוליטית חברתית, ספק רב אם אירועים אלו היו מתרחשים ואם היו מתרחשים בודאי שלא בקצב ובדינמיקה שאופינית לעידן הפיסבוק. "אביב העמים "בארצות ערב והקריאה לצדק חברתי אצלנו. אכן מדובר בכלי ייחודי שבשימוש מוסכל ונכון ניתן להתגונן מהסכנות הטמונות בו ולהנות מהכלי החדשני ורב העוצמה שפרץ בסערה לחיינו. יכולת התקשרות אל העבר ופתיחת דף חדש לעתיד והכל בלחיצת כפתור ובלי לצאת מן הבית. ולסיכום אני מצרפת כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ בתאריך 17.8.11 שנקראת "אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם"מאת דייוויד קירקפטריק.על הרשת חברתית ,פייסבוק היא חברה מלאה בסתירות פנימיות. מצד אחד, היא צמחה במהירות חסרת תקדים ומעסיקה את הגולשים החברים בה במשך שעות ארוכות בחודש, אך מצד שני, היא חברה צעירה, אטומה למתבונן מן החוץ, שמסרבת בעקשנות לצאת להנפקה ציבורית (כי אז לא תהיה אטומה למתבונן מן החוץ), ובמובנים רבים משנה מהיסוד את התפישה המודרנית של "פרטיות". היא התגלתה, כאמור, כתשתית הטכנולוגית שעל גבה מתארגנות מהפכות: מהדחת מובארק ועד מחאת האוהלים. היקף השפעתה אינו הולם כלל את גילה הצעיר (השירות הושק לראשונה בפברואר 2004) ואני יכול להעיד שיש לי סטודנטים שלא יכולים לדמיין את חייהם בלעדיה. כך כותב  יובל דרור

העתיד כבר כאן- האמנם?

היום נפתחה שנת הלימודים תשע"ב ,וזהו זמן טוב לבדוק איך המהפכה הדיגיטלית מתבצעת הלכה למעשה בחינוך הן בעולם וכנגזרת מכך גם בישראל?. "בחזרה לעתיד " כך נקראת הכתבה בעיתון "ישראל היום"שהתפרסמה ביום חמישי  בתאריך 1.9.2011 הכתבה מגוללת לפנינו את מהפיכה זו . נכתב שם כי:
 "כיתות ממוחשבות, מחברת דיגיטלית לכל תלמיד וספרים באינטרנט - זה העתיד שאליו צועדות מערכות חינוך בעולם • ומה עם ישראל? עוקבים, אבל בינתיים התוכניות אפילו לא על הנייר". נשמע דמיוני ?אז בדרום קוריאה התלמידים לומדים כך ,וזה מה שנכתב בכתבה :"התלמידים במערכת החינוך בדרום קוריאה יגיעו לכיתות עם מחשבי טאבלט, וכל הספרים והחומר הנלמד יהיו ממוחשבים וזמינים לקריאה במחברת הדיגיטלית. את מקומם של הלוח והגיר יתפוס מסך גדול שיהיה מחובר למחשבו של המורה. מיותר לציין שכל בתי הספר במדינה מרושתים אלחוטית ומחוברים לאינטרנט. מצגות מולטימדיה, מסמכים אינטראקטיביים ומאגרי מידע אינטרנטיים הם כלים המשמשים את תלמידי דרום קוריאה כבר בימים אלו."עוד נכתב שד"ר עופר רמון מנהל אגף מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך יצא לדרום קוריאה לבדוק האם ניתן להביא זאת גם לישראל, הוא צופה ומקווה שגם בישראל יגיעו התלמידים עם טאבלטים וספרי לימוד דיגיטלים .אין ספק שמערכת החינוך שלנו עושה צעד חשוב מאוד בנושא,כפי שכבר כתבתי ברשומות הקודמות על תוכנית התקשוב של ישראל, אך נשאלת השאלה האם שוב נהיה מאחור ? בימים אילו שוקדת מערכת החינוך על הטמעת ארבעת דגמי ההוראה השונים ללמידה מתוקשבת : מקרן ומחשב בעמדת מורה ,ודגם נוסף זה עבודה עם לוח אינטראקטיבי בעמדת מורה , דגם נוסף שבו התלמידים יעבדו עם מחשבים ניידים בעגלות מחשבים על פי מספר התלמידים ודגם נוסף מספר מחשבים קטן  יותר לקבוצות תלמידים .על פי ההתפתחות המהירה ,ההמצאות החדשות והרצון ליעל את הפשטות  והנגישות של הטכנולוגיה , אז דרך למידה כזו כמו שמשרד החינוך מתחיל להטמיע בבתי הספר בארץ ניראת כבר מיושנת למרות שהיא עדיין לא הגיעה  לכלל בתי הספר בארץ . נראה כבר כי זוהי טכנולוגיה מיושנת לעומת זו שמשתמשים בה בדרום קוריאה.האם נזכה גם אנחנו כאן בישראל לראות כתות כאלה? האם ילדי ישראל יזכו גם ללמוד כך?קשה לצפות זאת אך ברור לחלוטין שזהו הכיוון החדש שיש לשאוף ולהגיע אליו. אכן כתבה מעניינת ומציתה את הדמיון.