"שוב ושוב חוזרת הרפורמה" זה השם שנתן לארי קיובן למאמרו שמטרתו הינה להאיר את סוגיית חזרתן הבלתי נמנעת של רפורמות בית -ספריות. למאמר נחשפתי בקורס של פרופ' וולנסקי עמי "סוגיות במדיניות החינוך" המחבר שוטח בפנינו את הסוגיה שרפורמות נעשות במערכת החינוך, בדיונים על דרך ההוראה הרצויה דובר על הנעת תלמידים על בסיס תחומי הענין שלהם הציגה רעיונות על ה"ילד השלם" החינוך הבית ספרי טענו מפתחי הרפורמה צריך להתחבר לעולם האמיתי .רצו להפוך את בתי הספר למקומות ממוקדי ילדים ויצאו נגד ההוראה בה המורה במרכז והוא סמכות הידע . קיובן טוען שמעט מאוד מן השינויים המתוכננים חלחלו לכתות עצמן ואילו הן נשארו נאמנים לשיטת ההוראה הקודמת .חוקרים ואנשי מקצוע מעלים על נס את הלמידה השיתופית ,את מעורבותם הפעילה של תלמידים ואת סגולותיהם של מחשבים שולחניים אינטראקטיביים. אז על פי קיובן ואף על פי מה שאני רואה בבתי הספר חדשות לבקרים משנים והופכים את תוכניות הלימודים ואת שיטות ההוראה ,כל השיטות ותוכניות הרפורמה אינן מצליחות להטמע בכתות . ושוב יושבים ומגבשים רפורמה חדשה .בכתבה שהתפרסמה היום בכלכליסט אומרת פרופ' תמר אריאב נשיאת מכללת בית ברל ויו"ר פורום ראשי המכללות לחינוך : "צריך לוותר על בחינות הבגרות" בטוחה שהיעדים שמציב משרד החינוך בעייתיים. התיקון, יבוא גם מביטול הבגרויות: "זה יגרום לכך שהמורה יהיה זה שימליץ על תלמידים לאוניברסיטה" עוד אומרת פרופ' אריאב שבכדי להדגים ניתוב לא נכון של משאבים המוביל לפגיעה בנושאים הזקוקים לטיפול מיידי, פרופ' אריאב מביטה על התחום הטכנולוגי בבתי הספר. "במסגרת פרויקט 'התאמת מערכת החינוך למאה ה־21', קבעו סטנדרט של איך כל הכיתות ייראו. כבר עכשיו אני אומרת לך שבעוד חמש שנים, חלק גדול מההשקעה הזו יירד לטמיון כי אנו כבר נהיה במקום אחר. "משרד החינוך קיבל 400 מיליון שקל כדי למחשב את מערכת החינוך, והיעד הוא להתקין מקרן בכל כיתה. עד שיעשו את זה, לכל התלמידים כבר יהיו טאבלטים". "משרד החינוך תקוע", היא טוענת בנחרצות. "יש כל כך הרבה בירוקרטיה, צריך לייעל את המערכת ולנהל את המשאבים בצורה מושכלת".קישרתי כאן בין מאמרו של לארי קיובן שנכתב על הרפורמות בארה"ב לבין דבריה של נשיאת מכללת בית ברל פרופ' תמר אריאב שפורסמו היום נראה ששניהם מדברים על כך שיש תחושה של רצון מצד העומדים בראש המערכת להביא לשינוי, אך המציאות בשטח היא לא כזו .לכל קברניטי החינוך עדין לא ממש ברור מהי התרופה המתאימה להבראתה של מערכת החינוך ולכן מנסים רפורמות שונות ,תוכניות שונות אך ברמת הכתה הן לא תמיד ישימות ולכן הן נופלות ואז שוב מחפשים שינוי וכך הלוך ושוב ללא תכלית אחת יעילה וישימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה