תקשורת מורים ותלמידים ברשתות החברתיות

לאחרונה פרסם משרד החינוך חוזר המנכ"ל ובו רשימת נהלים לשימוש ברשתות חברתיות למורים, תלמידים והורים שאחת מהן היא האיסור על מורים או על אנשי צוות חינוכי אחרים, ליזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית, להציע להם חברות ולאשר הצעות חברות שיתקבלו מהם. לאחר הפרסום הנושא נידון רבות בכלי התקשורת השונים  וברשת האינטרנט. נשאלת השאלה האם מגבלות אילו טובות, נכונות ועיניניות או שאינן מתאימות לעידן בו אנו חיים? אילו המצדיקים את הנהלים החדשים טוענים שמורים ותלמידים לא יכולים להיות בקשר חברי, שמא הגבולות של המותר והאסור יטשטשו והתלמיד יהיה חשוף לפרטיו האישיים על המורה ולהפך המורה ידע פרטים אישיים על התלמידשלא רצה לחשוף אותם בפני המורה. המתנגדים לאיסורים אילו טוענים שמשרד החינוך הדוגל במיומנוית המאה 21 לא יכול להדיר את רגלי המורים מן הרשת החברתית ששם נמצאים תלמידיהם. ועוד הם טוענים כיצד ניתן יהיה ללמד את התלמידים את כללי השיח ,שיתוף פעולה וכללי דיבור נאותים אם המורים לא יהיו שם ויהיו שותפים. על סמך הכרותי את הנושא מקרוב קשה לי להבין את המורים המאשרים חברות או מציעים חברות לתלמידים בפיסבוק האישי שלהם. ברור לי לחלוטין שאיני מעונינת לשתף את תלמידי בפרטי האישיים או לשתף אותם בתמונות משפחתיות או אירועים אישיים שלי, שהרי זוהי מציצנות ורכילות לשמה. אך ניתן לעשות זאת אחרת וכדאי לנצל את הרשת החברתית ולפתוח קבוצה סגורה בה חברים התלמידים והמורים שם לא יפורסמו דברים אישיים ופרטיים ושם יוכל להיות שיתוף פעולה עיניני וממוקד בעיניני בית הספר ולמידה בלבד בין המורה לתלמידים. שיתוף מקצועי לחלוטין. בדרך זו אנו המורים נוכל להיות זמינים ,נגישים וקשובים לתלמידים נוכל להשביח את הכתיבה ואת כללי השיח ואז לא נהיה עדים לתופעות של חרם ודברי שטנה וגנאי על מורים ברשתות החברתיות . לדעתי קיצוניות לכל צד אינה טובה המורה לא החבר של תלמידיו אך מצד שני המורה צריך להיות קשוב ,מתחשב וגמיש לצרכייהם של תלמידיו. רק כך נוכל להשביח את הלמידה ולהתאימה למאה ה-21 . אני מצרפת כתבה שהתפרסמה בווינט הנקראת "משרד החינוך התנתק מפיסבוק ומהמציאות" על אי ההבנה המוחלטת לעניין מצד משרד החינוך באיסור הגורף של ההתקשרות בין המורים לתלמידים בפיסבוק