בתקופה האחרונה אני קוראת כתבות, מאמרים ומחקרים במסגרת עבודת הסמינריון ובכלל מתוך התענינות בתחום התקשוב. כולם מהללים ומשבחים את הכנסת המחשב והלמידה המתוקשבת לבתי הספר.
היתרונות הגדולים והערך המוסף בלמידה זו זוכה לפירוט נרחב וכולם מונים את היתרונות בהכנסת הטכנולוגיה לבתי הספר. וראה זה פלא השבוע תפסה את עיני כתבה בעיתון "שעור חופשי "עיתון חדשות החינוך בהוצאת הסתדרות המורים גיליון 97 , שכותרתה נכתבה בכתב של קידוש לבנה "מחשב אאוט, עפרון אין".
נדהמתי לראות זאת ומהר חיפשתי לקרוא היכן זה קורה ? ולמה חוזרים לנייר והעיפרון בעידן הטאבלטים והסמארטפונים?
לאחר עיון מעמיק גיליתי להפתעתי שכל זה קורה בבית ספר יסודי בעמק הסיליקון שבארה"ב, בו לומדים ילדים לא פחות ולא יותר של בכירי חברות הטכנולוגיה בעולם ובהם גוגל, אפל ועוד.
בבית הספר הזה עוד נכתב בכתבה אין כניסה למחשבים.
שאלתי את עצמי הייתכן ? ומדוע דווקא אנשים המודעים לכוחו העצום של המחשב שולחים את ילדיהם לבית ספר כזה?
בית הספר, נכתב עוד, עובד בשיטת וולדורף שהיא החינוך האנתרופוסופי, שפותח על-ידי רודולף שטיינר, ומכונה גם 'שיטת וולדורף 'מבוסס על ראיית הילד כישות הכוללת גוף, נפש ורוח, והמתפתחת בתהליך מתמשך מרגע לידתו. על-פי גישה זו, השינויים שחלים על הילד המתפתח מצריכים החלת שינויים בתכנית הלימודים ובדרכי ההוראה, כך שיתאימו לישותו המתפתחת בכל שלב ושלב.
אם כן נשאלת השאלה מדוע לא ניתן להכניס גם טכנולוגיה ומחשבים בשיטת ההוראה הזו, הרי זוהי גדולתם של הכלים הטכנולוגיים לתת מענה לשונות בין התלמידים ולהכיר ביכולותיהם השונות?
ד"ר גילה קורץ העומדת בראש מגמת התקשוב בבית הספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים, וד"ר גילה לוי עצמון שותפתי לספסל הלימודים, מגיבות על כך בכתבה, כי בבית ספר זה בסך הכל המירו טכנולוגיה אחת- המחשב באחרת – עפרון ונייר "לטעון כי טכנולוגיה אחת עדיפה על השנייה תחטא לאמת" עוד הן אומרות שהטכנולוגיה במסגרת חינוכית לעולם אינה עומדת בפני עצמה, מטרתה אך ורק לשרת את התפיסה החינוכית. המחשב הוא בעל פוטנציאל לשנות את אופן הלמידה, שילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה, כל תלמיד מתקדם בקצב אישי תוך למידה פעילה.
אמצעי התקשוב המגוונים מזמנים למידה שיתופית אשר מקדמת הבניית ידע. הלמידה ההתנסותית המאתגרת והחווייתית, באמצעות התקשוב יש לה פוטנציאל לקדם את הלמידה ולשפר הישגים ובו בזמן ליצור עניין, מעורבות והגברת המוטיבציה, המהווה רכיב הכרחי להצלחת התהליך החינוכי. היתרונות הבולטים של ההוראה המתוקשבת אינם סותרים את היתרונות שיכולה להציע הוראה איכותית עם זאת השילוב של שניהם מסוגל לתת לכל תלמיד הזדמנויות ללמידה משמעותית יותר, מאתגרת יותר ולא פחות חשוב מהנה יותר.
לדעתי המחשב אינו המטרה מה שבטעות נתפס אצל הרבה אנשים וביניהם אנשי חינוך. שילוב המחשב בהוראה הוא אמצעי שבעזרתו ניתן לשבח את ההוראה. מחשב לא יחליף מורה גרוע שאינו יודע ליצור ענין אצל תלמידיו ולא מסוגל לחוש אותם ולכבדם. אם נדע להשכיל ולהשתמש בטכנולוגיה זו בצורה מיטבית נוכל לבדוק ביתר יעילות, אם שילוב המחשב בהוראה תרם ולו במעט להשבחת ההוראה, או שכדאי לאמץ את ההחלטה של בית הספר בעמק הסיליקון ולהוציא את המחשב מן הכיתות. כי הרי אין מקום להחליף טכנולוגיה אחת באחרת אם לא יעשה שינוי משמעותי בדרכי ההוראה וכיוצא בזה גם בדרכי ההערכה.
היתרונות הגדולים והערך המוסף בלמידה זו זוכה לפירוט נרחב וכולם מונים את היתרונות בהכנסת הטכנולוגיה לבתי הספר. וראה זה פלא השבוע תפסה את עיני כתבה בעיתון "שעור חופשי "עיתון חדשות החינוך בהוצאת הסתדרות המורים גיליון 97 , שכותרתה נכתבה בכתב של קידוש לבנה "מחשב אאוט, עפרון אין".
נדהמתי לראות זאת ומהר חיפשתי לקרוא היכן זה קורה ? ולמה חוזרים לנייר והעיפרון בעידן הטאבלטים והסמארטפונים?
לאחר עיון מעמיק גיליתי להפתעתי שכל זה קורה בבית ספר יסודי בעמק הסיליקון שבארה"ב, בו לומדים ילדים לא פחות ולא יותר של בכירי חברות הטכנולוגיה בעולם ובהם גוגל, אפל ועוד.
בבית הספר הזה עוד נכתב בכתבה אין כניסה למחשבים.
שאלתי את עצמי הייתכן ? ומדוע דווקא אנשים המודעים לכוחו העצום של המחשב שולחים את ילדיהם לבית ספר כזה?
בית הספר, נכתב עוד, עובד בשיטת וולדורף שהיא החינוך האנתרופוסופי, שפותח על-ידי רודולף שטיינר, ומכונה גם 'שיטת וולדורף 'מבוסס על ראיית הילד כישות הכוללת גוף, נפש ורוח, והמתפתחת בתהליך מתמשך מרגע לידתו. על-פי גישה זו, השינויים שחלים על הילד המתפתח מצריכים החלת שינויים בתכנית הלימודים ובדרכי ההוראה, כך שיתאימו לישותו המתפתחת בכל שלב ושלב.
אם כן נשאלת השאלה מדוע לא ניתן להכניס גם טכנולוגיה ומחשבים בשיטת ההוראה הזו, הרי זוהי גדולתם של הכלים הטכנולוגיים לתת מענה לשונות בין התלמידים ולהכיר ביכולותיהם השונות?
ד"ר גילה קורץ העומדת בראש מגמת התקשוב בבית הספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים, וד"ר גילה לוי עצמון שותפתי לספסל הלימודים, מגיבות על כך בכתבה, כי בבית ספר זה בסך הכל המירו טכנולוגיה אחת- המחשב באחרת – עפרון ונייר "לטעון כי טכנולוגיה אחת עדיפה על השנייה תחטא לאמת" עוד הן אומרות שהטכנולוגיה במסגרת חינוכית לעולם אינה עומדת בפני עצמה, מטרתה אך ורק לשרת את התפיסה החינוכית. המחשב הוא בעל פוטנציאל לשנות את אופן הלמידה, שילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה, כל תלמיד מתקדם בקצב אישי תוך למידה פעילה.
אמצעי התקשוב המגוונים מזמנים למידה שיתופית אשר מקדמת הבניית ידע. הלמידה ההתנסותית המאתגרת והחווייתית, באמצעות התקשוב יש לה פוטנציאל לקדם את הלמידה ולשפר הישגים ובו בזמן ליצור עניין, מעורבות והגברת המוטיבציה, המהווה רכיב הכרחי להצלחת התהליך החינוכי. היתרונות הבולטים של ההוראה המתוקשבת אינם סותרים את היתרונות שיכולה להציע הוראה איכותית עם זאת השילוב של שניהם מסוגל לתת לכל תלמיד הזדמנויות ללמידה משמעותית יותר, מאתגרת יותר ולא פחות חשוב מהנה יותר.
לדעתי המחשב אינו המטרה מה שבטעות נתפס אצל הרבה אנשים וביניהם אנשי חינוך. שילוב המחשב בהוראה הוא אמצעי שבעזרתו ניתן לשבח את ההוראה. מחשב לא יחליף מורה גרוע שאינו יודע ליצור ענין אצל תלמידיו ולא מסוגל לחוש אותם ולכבדם. אם נדע להשכיל ולהשתמש בטכנולוגיה זו בצורה מיטבית נוכל לבדוק ביתר יעילות, אם שילוב המחשב בהוראה תרם ולו במעט להשבחת ההוראה, או שכדאי לאמץ את ההחלטה של בית הספר בעמק הסיליקון ולהוציא את המחשב מן הכיתות. כי הרי אין מקום להחליף טכנולוגיה אחת באחרת אם לא יעשה שינוי משמעותי בדרכי ההוראה וכיוצא בזה גם בדרכי ההערכה.
8 תגובות:
היי חניתה
קראתי את תגובתך מעניין מאוד
אני לומדת לתואר שני בחינוך ובמסגרתזו אני עושה מחקר איעותני על נושא השפעת התקשוב על התלמידים בהיבטים שונים
א. האם יש לך דרך לעזור לי למצוא את המאמר מחקר של ד"ר קורץ וד"ר גילה לוי עצמון?
ב. האם יש לך מאמרים אקדמיים בנושא אשמח אם תשלחי לי קישורים
תודה רוחלה
חניתה שלום רב,
נהנתי מאוד לקרוא את תגובתך.
במסגרת התואר השני בקורס תקשוב ולמידה התבקשנו להכנס לאחד הבלוגים ולהגיב , אני חייבת לציין שזו הפעם הראשונה שלי, והבלוג שלך מצא חן בעיני.
"ארה"ב חוזרת לנייר ועיפרון- הייתכן?" נראית אמירה כזו כלא מתאימה, ה"רטרו" לא נראה כזה אטרקטיבי, אף מקומם במידת מה אין כניסה למחשבים בתוך ביה"ס.. הכצעקתה?!
אני בהחלט מסכימה עם הדברים שהם המירו טכנולוגיה אחת באחרת.
המחשב אינו נועד להחליף את ההוראה, המורה אלא מוצר נלווה.
בברכה,
גלי
חניתה שלום רב,
קראתי את המאמר שלך ומאוד נהניתי.
אני סטודנטית לתואר שני במנהל חינוך, במסגרת קורס תקשוב , בקשו מאתנו להגיב על בלוג.
אני חייבת לציין שזו הפעם הראשונה שלי.
"ארה"ב חוזרת לנייר ועיפרון- הייתכן?" אמירה כזו נראית כלא מתאימה, "רטרו" לא נראה כזה אטרקטיבי בעידן הממודרני.
ואף מקומם אין כניסה למחשבים בתוך ביה"ס... הכצעקתה!
נוטה אני להסכים עם מה שכתוב בתגובתך שזה נועד להחליף טכנולוגיה אחת באחרת.
המחשב אינו נועד להחליף את ההוראה והמורה אלא לשמש כמוצר נלווה.
בברכה,
גלי
חניתה שלום. שמי קרן ואני סטודנטית לתואר שני במכללת אור יהודה במגמת מינהל. נתבקשתי לבקר בבלוג וחוות את דעתי. מבלי להתייחס לדעותייך העמוקות, נראה כי את עושה חשיבה מעמיקה על כל נושא אותו את כותבת. עם זאת, המלצה קטנה לי אלייך- אם יורשה לי- ערכי את מאמרייך בצורה המושכת את העיין. התמונות שאת מוסיפה, יוצרות הבטחה ויזואלית בעיני הקורא. עם זאת הפסקאות הארוכות לא מזמינות להמשיך ולקרוא, וחבל כי מי שמתעמק במאמרייך יכול להנות...
חשכתי שכדאי שתדעי,
יום טוב,
קרן.
גלי שלום!
שמחתי לקרוא את תגובתך,לפי תגובתך ברור לי שאת רואה את המחשב כאמצעי לשיפור ההוראה ולא מטרה
קרן שלום!
תודה על הערותייך. נראה לי שעלייך להגיב על תוכן הרשומה ולא על המעטפת
בהצלחח בהמשך לימודייך
חניתה שבוע טוב,
נהניתי לקרוא את המאמר הנ"ל בבלוג החביב והמעניין שלך. לדעתי, זה אכן הזוי שבעולם מתקדם טכנולוגית כשלנו, ישתמשו בנייר ועיפרון בלבד. אכן, שילוב מושכל בין המורה בכיתה לבין מחשב וטכנולוגיה בכלל הוא האידיאלי מבחינתי. מחשב בהחלט יכול לשפר הוראה בכיתה.
בהצלחה בהמשך,אתי.
אתי שלום!
תודה על התיחסותך לבלוג שלי, אכן מתוך ניסיון של שילוב המחשב בהוראה שלי אני רואה את השיפור בהוראה ואת העניין של התלמידים בלמידה.
אני רוצה לאחל לך הצלחה בהמשך לימודייך במכללה.
חניתה
הוסף רשומת תגובה