במסגרת הקורס "מדעי החינוך במאה ה-21" בהנחיית פרופ' דוד חן, הציג דוד חן את הצעתו ליעול ושיפור מערכת החינוך בישראל. על פי עמדתו יש לחלק את הלימודים בבית הספר לשני חלקים: חלק אחד של הלימודים הוא לימודי חובה, שכל אזרח צריך לדעת וללמוד והם נקראים "לימודי הליבה", לימודי חובה שהם יהוו בסיס ידע משותף לכל אזרחי המדינה.לימודי הליבה יאפשרו שיתוף פעולה ותקשורת בין השונות שבחברה. לימודי הליבה יכללו את לימוד שפת האם, השפת האנגלית כדי להשתלב בגלובליזציה המתרחשת עלינו. תחום הידע השני הוא הידע החברתי, הכוונה לערכים, חוק ומשפט, סדרים ותקנות. תחום הידע השלישי לימודי מדע וטכנולוגיה, הכרת העולם הפיזי והביולוגי. התחום הבא זה הפסיכולוגיה כדי להבין את התנהגות האדם ותחום נוסף זה אומנויות. לימודים אילו יהוו רק שלושים אחוז מלימודיו של התלמיד. בלימודי הליבה לא תהיה התחשבות בשונות הבינאישית, אלא בצרכים החברתיים. על לימודי הליבה תהיה אחראית המדינה ומשרד החינוך. שאר הלימודים בבית הספר שהם השבעים אחוז הנותרים יהיו לימודים שיענו לשונות הבנאישית, השונות החברתית והתרבותית. המדינה לא תתערב בחלק זה של הלמידה, כל ילד ילמד על פי רצונו וכישוריו. איך כל זה יתבצע הלכה למעשה על פי דוד חן? התלמיד ילמד בבית ספר האם שלו יומיים או שלושה בשבוע ובשאר ימי השבוע ילמד בבתי ספר אחרים שיתמחו בתחומי דעת שונים. התלמיד או הוריו יוכלו לבחור באיזה בית ספר הוא רוצה ללמוד על פי כישוריו.
הצעת היעול של פרופ' דוד חן אכן מעוררת לחשיבה אחרת על מערכת החינוך. חשיבה יצירתית ומתאימה לתקופה בה אנו חיים, תקופה של התפוצצות הידע. הלימוד בבית הספר הופך להיות לא רלוונטי לעידן החדש, בית הספר והמורים אינם מוקדי הידע. הצעה שכזו פותחת לתלמידים אפיק בו יוכלו לפתח את כישוריהם, שלא באים לידי ביטוי במערכת החינוך העכשווית, בה נדרש התלמיד לשנן ידע, דבר שלא נכון ובלתי אפשרי בעידן זה בו הידע משתנה ומצטבר במהירות רבה. ואילו התלמיד במערכת החינוך בישראל נדרש להפגין ידע במבחני סטנדרטים. אין התיחסות ולו במעט לשונות בין הילדים לשונות ביכולותיהם הלימודיות ובשונות בכישוריהם השונים .
אין ספק שזוהי הצעה מענינת המציתה את הדמיון. יש לשקול אותה בכובד ראש לשנס מותניים ולחשוב איך ניתן לישמה הלכה למעשה במערכת החינוך בישראל. נראה שזה הפתרון לכך שכמעט מחצית מהתלמידים בישראל לא מצליחים לעבור בהצלחה את מבחני הבגרות ולזכות בתעודה המיוחלת .
הצעת היעול של פרופ' דוד חן אכן מעוררת לחשיבה אחרת על מערכת החינוך. חשיבה יצירתית ומתאימה לתקופה בה אנו חיים, תקופה של התפוצצות הידע. הלימוד בבית הספר הופך להיות לא רלוונטי לעידן החדש, בית הספר והמורים אינם מוקדי הידע. הצעה שכזו פותחת לתלמידים אפיק בו יוכלו לפתח את כישוריהם, שלא באים לידי ביטוי במערכת החינוך העכשווית, בה נדרש התלמיד לשנן ידע, דבר שלא נכון ובלתי אפשרי בעידן זה בו הידע משתנה ומצטבר במהירות רבה. ואילו התלמיד במערכת החינוך בישראל נדרש להפגין ידע במבחני סטנדרטים. אין התיחסות ולו במעט לשונות בין הילדים לשונות ביכולותיהם הלימודיות ובשונות בכישוריהם השונים .
אין ספק שזוהי הצעה מענינת המציתה את הדמיון. יש לשקול אותה בכובד ראש לשנס מותניים ולחשוב איך ניתן לישמה הלכה למעשה במערכת החינוך בישראל. נראה שזה הפתרון לכך שכמעט מחצית מהתלמידים בישראל לא מצליחים לעבור בהצלחה את מבחני הבגרות ולזכות בתעודה המיוחלת .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה