‏הצגת רשומות עם תוויות טאבלט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טאבלט. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 3 בינואר 2012

ספרים דיגיטליים במערכת החינוך






ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דרשה ממשרד החינוך להגיש בתוך חודש לוח זמנים למעבר לדיגיטציה של מערכת החינוך ובקשה שבסוף התהליך יהיה מחשב לוח לכל תלמיד. ידיעה זו התפרסמה בשבוע שעבר ב"אנשים ומחשבים" גליון 30  הכנסת דורשת ממשרד החינוך לזרז את המעבר לספרים דיגיטליים במערכת החינוך
בדיון  נכח  ד"ר עופר רימון,  ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שהבטיח  כי בתוך ארבע שנים, כל תלמידי ישראל יצוידו במחשבי לוח או במחשבים אישיים ויוכלו באמצעותם ללמוד בעזרת ספרי הלימוד שיעברו דיגיטציה.
אכן ידיעה מאוד אופטימית חברי  הכנסת  אכן מבינים את היתרונות הגדולים שיש לספר דיגיטלי והם:
  • הפחתת משקל הילקוט  שהתלמיד נושא על גבו.
  • עדכון הספרים וחידושם הרבה יותר מהיר ויעיל.
  • הפחתה משמעותית בנטל הכלכלי המוטל על ההורים מדי שנה בקנית ספרי לימוד .
  • צמצום השימוש בנייר.
  • שיפור ההנאה בלמידה - שימוש בספר דיגיטלי נתפס הרבה יותר אטרקטיבי בקרב הילדים  מאשר ספר מנייר.
  • שיפור המוטיבציה ללמידה אצל התלמידים - בספר דיגיטלי יש אפשרות לשלב אמצעים חזותיים כמו:  סרטונים, תמונות והדמיות. 
מצד שני ניתן למנות גם חסרונות בשימוש בספר דיגיטלי והם:

  • נפילת רשת , תקלות טכניות המקשות  להעלות את הספר .
  • התנגדויות מצד מורים שמתקשים לתפקד בסביבה דיגיטלית. 
  • עיון בספר דורש שלכל התלמידים תהיה גישה ונגישות למחשב או טאבלט בבית הספר וגם בבית.
  • הוצאות על החזקה, תיקונים ובלאי של המחשבים והטאבלטים.
אני מקווה שנדע  להתגבר על החסרונות ונוכל להביא שינוי מרענן למערכת החינוך המיושנת כל כך, ולהתחבר לעולם הילדים.

מצרפת סרטון מאתר "גלובס" על ספר דיגיטלי מדרום קוריאה שנותן תחושה של ספר אמיתי עם דפים וניתן לדפדף בו.



יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

"ריקוד המקרנה" על פי יאיר לפיד.

אני רוצה לנצל את  הכתיבה בבלוג זה ולהגיב על מה שכתב יאיר לפיד בטור השבועי שלו במוסף 7 ימים של "ידיעות אחרונות." מיום שישי שנקרא  "ריקוד המקרנה "יאיר לפיד כותב "שמשרד החינוך משקיע 270 מליון שקל כדי להתקין מקרן בכל כיתה ,שזה נשמע מצוין. הם רק שכחו לענות על שאלה אחת: מה בדיוק הם הולכים להקרין?" חבל שהדברים שנאמרו עושים עוול לציבור המורים בכללו. הקוראים שאינם נמנים עם ציבור המורים מבינים לא נכון את מהות המקרן בכיתה ממה שנאמר בכתבה ,ואילו ציבור המורים שכן עושה שימוש מושכל במקרן המותקן בכיתה מרגיש תיסכול שקולו לא נשמע . עצם הענין שבכתות בבתי הספר בישראל יש מחשב המחובר לאינטרנט ומקרן אז ברור לי וכן לכל צוות המורות בבית ספרי שגם הוא נמנה עם בתי הספר שחוברו למקרן, וכן לכל הסטודנטים שלומדים איתי במגמה שמערכי השעור שלנו השתנו ונוכל לקיים שעורים הרבה יותר אטרקטיביים ומעניינים עבור התלמידים .ברור שהבחירה איך לשלב את המקרן בשעור צריכה להיות של המורה המלמד בכיתה. לא צריך להגיד או לתת למורה תכנים או לציין מה בדיוק הוא יקרין שם ,ניתן להקרין את ספר הלימוד על המסך ,אך לא זאת המטרה היחידה של המקרן. קצרה היריעה מלהכיל את העושר המצוי ברשת האינטרנט בנושאי הלימוד השונים ,שאותם ניתן להביא לתלמידים על המסך. להמחיש תופעות ,להראות הדמיות, להקרין סרטונים, להביא את האירועים האקטואליים לכתה, לצפות בסרטים וכן אפילו לשחק במשחקים אינטראקטיביים  לימודיים המוקרנים על המסך וכל תלמידי הכתה שותפים להם. המקרן משולב בשעור כגורם הפתעה בתחילת השעור או בסיכום השעור, ברור לחלוטין לכל בר דעת שאין טוב יותר ממראה עיניים וממשמע אוזניים . כאשר מדברים וקוראים בגיאוגרפיה על מקומות שונים ניתן לפתוח את "Google Earth" ולראות אותם, להראות  את מיקומם המדויק על המפה האינטראקטיבית ואפילו לבקר שם וירטואלית בעזרת סרטון המצולם שם. כאשר מלמדים על מסלולו  של כדור הארץ סביב השמש ניתן להראות הדמיה המתארת וממחישה זאת .כאשר מלמדים על תופעות מדעיות כאלה ואחרות ניתן להמחישם טוב יותר. נכון שמקרן בכל כיתה זה מעט מדי ומאוחר מדי ובמדינות אירופה מקרנים כבר הוכנסו מזמן  וכי הטבלטים -מחשבי הלוח תפסו את מקומו של המחשב אך מוטב מקרן מאשר לוח, גיר, מפה תלויה על הקיר וגלובוס שליוו אותנו מאז קום המדינה.

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

העתיד כבר כאן- האמנם?

היום נפתחה שנת הלימודים תשע"ב ,וזהו זמן טוב לבדוק איך המהפכה הדיגיטלית מתבצעת הלכה למעשה בחינוך הן בעולם וכנגזרת מכך גם בישראל?. "בחזרה לעתיד " כך נקראת הכתבה בעיתון "ישראל היום"שהתפרסמה ביום חמישי  בתאריך 1.9.2011 הכתבה מגוללת לפנינו את מהפיכה זו . נכתב שם כי:
 "כיתות ממוחשבות, מחברת דיגיטלית לכל תלמיד וספרים באינטרנט - זה העתיד שאליו צועדות מערכות חינוך בעולם • ומה עם ישראל? עוקבים, אבל בינתיים התוכניות אפילו לא על הנייר". נשמע דמיוני ?אז בדרום קוריאה התלמידים לומדים כך ,וזה מה שנכתב בכתבה :"התלמידים במערכת החינוך בדרום קוריאה יגיעו לכיתות עם מחשבי טאבלט, וכל הספרים והחומר הנלמד יהיו ממוחשבים וזמינים לקריאה במחברת הדיגיטלית. את מקומם של הלוח והגיר יתפוס מסך גדול שיהיה מחובר למחשבו של המורה. מיותר לציין שכל בתי הספר במדינה מרושתים אלחוטית ומחוברים לאינטרנט. מצגות מולטימדיה, מסמכים אינטראקטיביים ומאגרי מידע אינטרנטיים הם כלים המשמשים את תלמידי דרום קוריאה כבר בימים אלו."עוד נכתב שד"ר עופר רמון מנהל אגף מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך יצא לדרום קוריאה לבדוק האם ניתן להביא זאת גם לישראל, הוא צופה ומקווה שגם בישראל יגיעו התלמידים עם טאבלטים וספרי לימוד דיגיטלים .אין ספק שמערכת החינוך שלנו עושה צעד חשוב מאוד בנושא,כפי שכבר כתבתי ברשומות הקודמות על תוכנית התקשוב של ישראל, אך נשאלת השאלה האם שוב נהיה מאחור ? בימים אילו שוקדת מערכת החינוך על הטמעת ארבעת דגמי ההוראה השונים ללמידה מתוקשבת : מקרן ומחשב בעמדת מורה ,ודגם נוסף זה עבודה עם לוח אינטראקטיבי בעמדת מורה , דגם נוסף שבו התלמידים יעבדו עם מחשבים ניידים בעגלות מחשבים על פי מספר התלמידים ודגם נוסף מספר מחשבים קטן  יותר לקבוצות תלמידים .על פי ההתפתחות המהירה ,ההמצאות החדשות והרצון ליעל את הפשטות  והנגישות של הטכנולוגיה , אז דרך למידה כזו כמו שמשרד החינוך מתחיל להטמיע בבתי הספר בארץ ניראת כבר מיושנת למרות שהיא עדיין לא הגיעה  לכלל בתי הספר בארץ . נראה כבר כי זוהי טכנולוגיה מיושנת לעומת זו שמשתמשים בה בדרום קוריאה.האם נזכה גם אנחנו כאן בישראל לראות כתות כאלה? האם ילדי ישראל יזכו גם ללמוד כך?קשה לצפות זאת אך ברור לחלוטין שזהו הכיוון החדש שיש לשאוף ולהגיע אליו. אכן כתבה מעניינת ומציתה את הדמיון.