במסגרת הקורס "סוגיות במערכת החינוך" בהנחיית פרופ' עמי וולנסקי, נחשפנו לשני גלים חינוכיים משמעותיים שמערכות החינוך בעולם עברו. הגל הראשון הנקרא: (Education ) מושפע מאוד מעמדותיהם של גדולי הפסיכולוגים והפילוסופים דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה, שדגלו בכך שהתלמיד במרכז. הלמידה מתוך עולמו של הילד, יש להתיחס להתפתחות הקוגנטיבית והחברתית של הילד ועל כן תוכניות הלימודים התבססו ותמכו בעמדותיהם של הפסיכולוגים והפלוסופים השונים שדברו על הצורך ללמד מתוך עולמו הפנימי של הילד.
הגל השני נקרא: (תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך) גל חינוכי זה היה הפוך לגמרי מהגל הראשון ובבסיסו היתה הצמדות לסטנדרטים ולא היתה התחשבות בעולמו של התלמיד ובצרכיו, אלא יותר מה התלמיד צריך לדעת ובאילו סטנדרטים של ידע הוא צריך לעמוד.
גל זה עלה בעקבות הביקורת על הגל הראשון שמתנגדיו טענו שנוצר "תוהו ובוהו" במערכת החינוך. לא ניתן לדעת מה הם הישגיו של התלמיד, מה הוא יודע או מה נעשה בבתי הספר ובכיתות הלימוד. על כן טענו המתנגדים יש לפקח על בתי הספר ולבדוק מה הם מלמדים, יש צורך לבדוק את רמת ההישגים של התלמידים. לכן הוכתבו סטנדרטים בלמידה שכל תלמיד צריך לעמוד בהם ועל המורים להביא את התלמידים להישגים המצופים מהם במבחנים שונים ולעמידה בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה.
בשנים האחרונות מסתמן שגם לגל זה יש מבקרים הטוענים, שלא ניתן לבקש מכל התלמידים באשר הם לעמוד בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה ללא התיחסות לשונות שלהם. במערכת החינוך בישראל התלמידים עדיין נמדדים בבחינות והסטנדרטיזציה שולטת במערכת, משרד החינוך הוא הקובע את תוכנית הלימודים ואת המבחנים שהתלמיד צריך להבחן בהם. בעולם מתחילים להתגלות ניצנים לגל חינוכי שלישי. וזאת בעקבות ביקורת שמתחילה להישמע על הגל השני. התלמידים צריכים לשנן וללמוד מידע בעידן שבו המידע מצוי בהישג יד ובכל מקום, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר ואין מקום לשינון ידע, אלא לפיתוח החשיבה אצל הילד ולפתחו ללומד עצמאי. למעשה חזרה לתורתם של דיואי, ויגוצקי ופיאז'ה אך הפעם בעזרת הטכנולוגיה, ניתן יהיה לממש את הלמידה המשמעותית שבאה מתוך עולמו של הילד ועל פי התפתחותו הקוגנטיבית.
מדינות רבות החלו להבין זאת ובעיקר פינלד שמערכת החינוך שלה משמשת דוגמה כיצד יש לישם את הגל השלישי בחינוך? הדגש הילד במרכז , פיתוח החשיבה שלו ופיתוח היצירתיות שלו. המטרה ללמד את הילד איך ללמוד ולהתיחס לשונות הקיימת בין התלמידים. מערכת החינוך בפינלנד השכילה לטפח תלמידים שחושבים ולומדים איך ללמוד באופן עצמאי ומתוך עניין והנאה בלמידה. השקעה בלתי פוסקת בתלמיד ובכישוריו. התלמידים מקבלים הדרכה נכונה והכוונה מצד המורים, התלמידים פעילים יותר בזמן השעורים. המורים הם אלה שקובעים את תוכנית הלימודים ומתאימים אותה לתלמידיהם. דבר נוסף שבא לידי ביטוי במערכת החינוך בפינלנד הוא המעמד הגבוה של המורים וההשקעה בהם וזאת בניגוד לישראל שמעמדו של המורה נמוך.
פינלד הצליחה להתברג בראש הרשימה של מדינות העולם בהישגי התלמידים. וישראל לעומתה במקומות האחרונים ברשימה. בישראל מערכת החינוך עדיין מוכתבת מלמעלה והתלמידים צריכים לעמוד בסטנדרטים של ידע הנדרש מהם.
בשנים האחרונות נכתבה בישראל תוכנית חדשה להטמעת התיקשוב במערכת החינוך. הטכנולוגיה אומנם חדרה למערכת החינוך, אך הדרישות מן התלמידים והמורים עדיין לא השתנו התלמידים נדרשים להציג הישגים ולעמוד בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה. המורים צריכים לספק לתלמידים את המידע הנדרש לשם כך. מערכת החינוך לא השכילה להבין שהטכנולוגיה היא זו המשרתת את הפדגוגיה ולא ההפך הוא הנכון. כי מה שמשרד החינוך מציע למוריו ותלמידיו אילו סביבות לימוד סגורות מתוקשבות הבנויות על תוכניות הלימודים הקודמות. התלמידים צריכים לעמוד בסטנדרטים שמוכתבים מלמעלה אין חופש פעולה ואין אמון בתלמידים ובמורים לעומת מערכת החינוך בפינלנד כשהדגש על מערכת היחסים בין המורים לתלמידים המבוססים על אמון. עדיין לא השכלנו להבין את הכתוב במשלי "חנוך לנער על פי דרכו".
מצרפת קישור למאמרו של פרופ' עמי וולנסקי שהתפרסם בפורטל מס"ע הדן בנושא זה מגמות שינוי בעולם החינוך - היכן ישראל?
מצרפת גם את הסרט ששודר בערוץ 10 על מערכת החינוך בפינלנד.
הגל השני נקרא: (תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך) גל חינוכי זה היה הפוך לגמרי מהגל הראשון ובבסיסו היתה הצמדות לסטנדרטים ולא היתה התחשבות בעולמו של התלמיד ובצרכיו, אלא יותר מה התלמיד צריך לדעת ובאילו סטנדרטים של ידע הוא צריך לעמוד.
גל זה עלה בעקבות הביקורת על הגל הראשון שמתנגדיו טענו שנוצר "תוהו ובוהו" במערכת החינוך. לא ניתן לדעת מה הם הישגיו של התלמיד, מה הוא יודע או מה נעשה בבתי הספר ובכיתות הלימוד. על כן טענו המתנגדים יש לפקח על בתי הספר ולבדוק מה הם מלמדים, יש צורך לבדוק את רמת ההישגים של התלמידים. לכן הוכתבו סטנדרטים בלמידה שכל תלמיד צריך לעמוד בהם ועל המורים להביא את התלמידים להישגים המצופים מהם במבחנים שונים ולעמידה בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה.
בשנים האחרונות מסתמן שגם לגל זה יש מבקרים הטוענים, שלא ניתן לבקש מכל התלמידים באשר הם לעמוד בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה ללא התיחסות לשונות שלהם. במערכת החינוך בישראל התלמידים עדיין נמדדים בבחינות והסטנדרטיזציה שולטת במערכת, משרד החינוך הוא הקובע את תוכנית הלימודים ואת המבחנים שהתלמיד צריך להבחן בהם. בעולם מתחילים להתגלות ניצנים לגל חינוכי שלישי. וזאת בעקבות ביקורת שמתחילה להישמע על הגל השני. התלמידים צריכים לשנן וללמוד מידע בעידן שבו המידע מצוי בהישג יד ובכל מקום, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר ואין מקום לשינון ידע, אלא לפיתוח החשיבה אצל הילד ולפתחו ללומד עצמאי. למעשה חזרה לתורתם של דיואי, ויגוצקי ופיאז'ה אך הפעם בעזרת הטכנולוגיה, ניתן יהיה לממש את הלמידה המשמעותית שבאה מתוך עולמו של הילד ועל פי התפתחותו הקוגנטיבית.
מדינות רבות החלו להבין זאת ובעיקר פינלד שמערכת החינוך שלה משמשת דוגמה כיצד יש לישם את הגל השלישי בחינוך? הדגש הילד במרכז , פיתוח החשיבה שלו ופיתוח היצירתיות שלו. המטרה ללמד את הילד איך ללמוד ולהתיחס לשונות הקיימת בין התלמידים. מערכת החינוך בפינלנד השכילה לטפח תלמידים שחושבים ולומדים איך ללמוד באופן עצמאי ומתוך עניין והנאה בלמידה. השקעה בלתי פוסקת בתלמיד ובכישוריו. התלמידים מקבלים הדרכה נכונה והכוונה מצד המורים, התלמידים פעילים יותר בזמן השעורים. המורים הם אלה שקובעים את תוכנית הלימודים ומתאימים אותה לתלמידיהם. דבר נוסף שבא לידי ביטוי במערכת החינוך בפינלנד הוא המעמד הגבוה של המורים וההשקעה בהם וזאת בניגוד לישראל שמעמדו של המורה נמוך.
פינלד הצליחה להתברג בראש הרשימה של מדינות העולם בהישגי התלמידים. וישראל לעומתה במקומות האחרונים ברשימה. בישראל מערכת החינוך עדיין מוכתבת מלמעלה והתלמידים צריכים לעמוד בסטנדרטים של ידע הנדרש מהם.
בשנים האחרונות נכתבה בישראל תוכנית חדשה להטמעת התיקשוב במערכת החינוך. הטכנולוגיה אומנם חדרה למערכת החינוך, אך הדרישות מן התלמידים והמורים עדיין לא השתנו התלמידים נדרשים להציג הישגים ולעמוד בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה. המורים צריכים לספק לתלמידים את המידע הנדרש לשם כך. מערכת החינוך לא השכילה להבין שהטכנולוגיה היא זו המשרתת את הפדגוגיה ולא ההפך הוא הנכון. כי מה שמשרד החינוך מציע למוריו ותלמידיו אילו סביבות לימוד סגורות מתוקשבות הבנויות על תוכניות הלימודים הקודמות. התלמידים צריכים לעמוד בסטנדרטים שמוכתבים מלמעלה אין חופש פעולה ואין אמון בתלמידים ובמורים לעומת מערכת החינוך בפינלנד כשהדגש על מערכת היחסים בין המורים לתלמידים המבוססים על אמון. עדיין לא השכלנו להבין את הכתוב במשלי "חנוך לנער על פי דרכו".
מצרפת קישור למאמרו של פרופ' עמי וולנסקי שהתפרסם בפורטל מס"ע הדן בנושא זה מגמות שינוי בעולם החינוך - היכן ישראל?
מצרפת גם את הסרט ששודר בערוץ 10 על מערכת החינוך בפינלנד.
