‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 24 בינואר 2012

החינוך בישראל בהשוואה לחינוך בפינלנד

במסגרת הקורס "סוגיות במערכת החינוך" בהנחיית פרופ' עמי וולנסקי, נחשפנו לשני גלים חינוכיים משמעותיים שמערכות החינוך בעולם עברו.  הגל הראשון הנקרא: (Education ) מושפע מאוד מעמדותיהם של גדולי הפסיכולוגים והפילוסופים  דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה, שדגלו בכך שהתלמיד במרכז. הלמידה מתוך עולמו של הילד, יש להתיחס להתפתחות הקוגנטיבית והחברתית של הילד ועל כן תוכניות הלימודים התבססו ותמכו בעמדותיהם של הפסיכולוגים והפלוסופים השונים שדברו על הצורך ללמד מתוך עולמו הפנימי של הילד. 

הגל השני נקרא: (תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך) גל חינוכי זה היה הפוך לגמרי מהגל הראשון ובבסיסו היתה הצמדות לסטנדרטים ולא היתה התחשבות בעולמו של התלמיד ובצרכיו, אלא יותר מה התלמיד צריך לדעת ובאילו סטנדרטים של ידע הוא צריך לעמוד.
גל זה עלה בעקבות הביקורת על הגל הראשון שמתנגדיו טענו שנוצר "תוהו ובוהו" במערכת החינוך. לא  ניתן לדעת מה הם הישגיו של התלמיד, מה הוא יודע או מה נעשה בבתי הספר ובכיתות הלימוד. על כן טענו המתנגדים יש לפקח על בתי הספר ולבדוק מה הם מלמדים, יש צורך לבדוק את רמת ההישגים של התלמידים. לכן הוכתבו סטנדרטים בלמידה שכל תלמיד צריך לעמוד בהם ועל המורים להביא את התלמידים להישגים המצופים מהם במבחנים שונים ולעמידה בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה.
בשנים האחרונות מסתמן שגם לגל זה יש מבקרים הטוענים, שלא ניתן לבקש מכל התלמידים באשר הם לעמוד בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה ללא התיחסות לשונות שלהם. במערכת החינוך בישראל התלמידים עדיין נמדדים בבחינות והסטנדרטיזציה שולטת במערכת, משרד החינוך הוא הקובע את תוכנית הלימודים ואת המבחנים שהתלמיד צריך להבחן בהם. בעולם מתחילים להתגלות ניצנים לגל חינוכי שלישי. וזאת בעקבות ביקורת שמתחילה להישמע על הגל השני. התלמידים צריכים לשנן וללמוד מידע בעידן שבו המידע  מצוי בהישג יד ובכל מקום, הטכנולוגיה מתפתחת בקצב מהיר ואין מקום לשינון ידע, אלא לפיתוח החשיבה אצל הילד ולפתחו ללומד עצמאי. למעשה חזרה  לתורתם של דיואי, ויגוצקי ופיאז'ה אך הפעם בעזרת הטכנולוגיה, ניתן יהיה לממש את הלמידה המשמעותית שבאה מתוך עולמו של הילד ועל פי התפתחותו הקוגנטיבית.
מדינות רבות החלו להבין זאת ובעיקר פינלד שמערכת החינוך שלה משמשת דוגמה כיצד יש  לישם את הגל השלישי בחינוך? הדגש  הילד במרכז , פיתוח החשיבה שלו ופיתוח היצירתיות שלו. המטרה ללמד את הילד איך ללמוד ולהתיחס לשונות הקיימת בין התלמידים. מערכת החינוך בפינלנד השכילה לטפח תלמידים שחושבים ולומדים איך ללמוד באופן עצמאי ומתוך עניין והנאה בלמידה. השקעה בלתי פוסקת בתלמיד ובכישוריו. התלמידים מקבלים הדרכה נכונה והכוונה  מצד המורים, התלמידים פעילים יותר בזמן השעורים. המורים הם אלה שקובעים את תוכנית הלימודים ומתאימים אותה לתלמידיהם. דבר נוסף שבא לידי ביטוי במערכת החינוך בפינלנד הוא המעמד הגבוה של המורים וההשקעה בהם וזאת בניגוד לישראל שמעמדו של המורה נמוך.
פינלד הצליחה להתברג בראש הרשימה של מדינות העולם בהישגי התלמידים. וישראל לעומתה במקומות האחרונים ברשימה. בישראל מערכת החינוך עדיין מוכתבת מלמעלה והתלמידים צריכים לעמוד בסטנדרטים של ידע הנדרש מהם.
בשנים האחרונות נכתבה בישראל תוכנית חדשה להטמעת התיקשוב במערכת החינוך. הטכנולוגיה אומנם חדרה למערכת החינוך, אך הדרישות מן התלמידים והמורים עדיין לא השתנו התלמידים נדרשים להציג הישגים ולעמוד בסטנדרטים המוכתבים מלמעלה. המורים צריכים לספק לתלמידים את המידע הנדרש לשם כך. מערכת החינוך לא השכילה להבין שהטכנולוגיה היא זו המשרתת את הפדגוגיה ולא ההפך הוא הנכון. כי מה שמשרד החינוך מציע למוריו ותלמידיו אילו סביבות לימוד סגורות מתוקשבות הבנויות על  תוכניות הלימודים הקודמות. התלמידים צריכים לעמוד בסטנדרטים שמוכתבים מלמעלה אין חופש פעולה ואין אמון בתלמידים ובמורים לעומת מערכת החינוך בפינלנד כשהדגש על מערכת היחסים בין המורים לתלמידים המבוססים על אמון. עדיין לא השכלנו להבין את הכתוב במשלי  "חנוך לנער על פי דרכו".
מצרפת קישור למאמרו של פרופ' עמי וולנסקי שהתפרסם בפורטל מס"ע הדן בנושא זה מגמות שינוי בעולם החינוך - היכן ישראל?
 מצרפת גם את הסרט ששודר בערוץ 10 על מערכת החינוך בפינלנד.


יום שלישי, 10 בינואר 2012

בית ספר בניהול עצמי

במסגרת הקורס "סוגיות במדיניות החינוך" בהנחיית פרופ' עמי וולנסקי קראתי את מאמרו של יין צ'אנג צ'נג. "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית ". המאמר דן ברפורמה שנקראת "בית ספר בניהול עצמי".
הכוונה  שבית הספר ישמש כאמצעי לקדם קבלת החלטות, ישפר תהליכים פנימיים וישתמש  במשאבים בהוראה ובלמידה, כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר. 
אתגרים רבים עומדים בפני בתי הספר בניהול עצמי בעידן החדש שמאופיין בקצב שינויים מהיר,בתי הספר והמורים נאלצים להתמודד עם בעיות ואי ודאויות, כי מצפים מהם למגוון רחב של תפקידים חדשים כמו: לתמוך בהתפתחויות המהירות שמתרחשות אצל אנשים כיחידים, בקהילות המקומיות, בחברות וביחסים בין לאומיים.
מתרחש בעולם שינוי והתקווה שאינטליגנציה מרובה וראייה גלובלית יאפשרו לדורות הבאים ללמוד ביתר עצמאות, להיות יצירתיים יותר ולהסתגל לסביבה המשתנה. בעידן החדש של גלובליזציה וטכנולוגיית מידע, מטרידה שאלת הרלוונטיות לעתיד של השיטות והיעדים הקיימים ולכן בתי הספר בניהול עצמי צריכים לעשות פרדיגמה בחינוך. כותב המאמר מכנה אותה:"פרדיגמה משולשת חדשה". פרדיגמה זו מטרתה
לפתח את האינטליגנציות המרובות של התלמיד ותתמקד בתהליך המשולש שהוא גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית.
ואיך כל זה יתבצע הלכה למעשה.
  • גלובליזציה בחינוך -  תתבצע בלימודים באתרי אינטרנט, שיתוף פעולה בין לאומי בהוראה ולמידה ויצירת תוכן חדש לתוכנית הלימודים שבה ינתן דגש על גלובליזציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית.
  • לוקליזציה בחינוך - הכוונה למעורבות הקהילה  וההורים בחינוך, שיתוף פעולה בין בית הספר לבית, ובתוכנית לימודים שבה יהיה דגש  על לוקליזציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית.
  • התאמה אישית -הכוונה לעודד תלמידים ומורים ללמוד למידה עצמאית ולהשיג הגשמה עצמית ויוזמה עצמית, לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות שיוכלו לפתח את הכישרונות שלהם. תלמידים שונים יכולים ללמוד בסגנון שונה, הדרכה ועזרה מתאימות יוכלו לאפשר לתלמידים להניע את עצמם וללמוד למידה עצמאית. מוקד הלמידה הוא בלימוד כיצד ללמוד, לחשוב וליצור, כדי להמשיך ללמוד לאורך כל החיים. חשוב לקדם את הלימוד ולעשותו מהנה וכדאי. הלמידה מתרחשת בכל מקום ונמשכת כל החיים. תלמידים יכולים ללמוד ממורים, ממומחים, מעמיתים ומחומרי למידה מרחבי העולם בעזרת הטכנולוגיה.
מאמר זה חיזק וחידד אצלי את ההבנה שאנו חייבים לשנות את דרכי ההוראה והלמידה ובמקביל את תוכניות הלימודים. לא ניתן לנתק את מערכת  החינוך מהשינוי ומהקידמה. עלינו להכין את התלמידים לשוק העבודה העתידי שבו יש מקום לאדם יצירתי, חושב, חוקר, מסוגל לפתור בעיות ודילמות שבהם הוא ניתקל.  
בית הספר יהיה לא רלוונטי עבור התלמידים, אם לא נשכיל להבין את המהות של הטכנולוגיה המתפתחת בקצב מהיר, טכנולוגיה זו  מאפשרת  יכולת אינסופית של למידה בכל זמן, בכל מקום וממקורות שונים. המידע לא נמצא רק אצל המורים ובבית הספר, והלמידה לא מתבצעת רק בכיתה.

יום שלישי, 3 בינואר 2012

ספרים דיגיטליים במערכת החינוך






ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת דרשה ממשרד החינוך להגיש בתוך חודש לוח זמנים למעבר לדיגיטציה של מערכת החינוך ובקשה שבסוף התהליך יהיה מחשב לוח לכל תלמיד. ידיעה זו התפרסמה בשבוע שעבר ב"אנשים ומחשבים" גליון 30  הכנסת דורשת ממשרד החינוך לזרז את המעבר לספרים דיגיטליים במערכת החינוך
בדיון  נכח  ד"ר עופר רימון,  ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שהבטיח  כי בתוך ארבע שנים, כל תלמידי ישראל יצוידו במחשבי לוח או במחשבים אישיים ויוכלו באמצעותם ללמוד בעזרת ספרי הלימוד שיעברו דיגיטציה.
אכן ידיעה מאוד אופטימית חברי  הכנסת  אכן מבינים את היתרונות הגדולים שיש לספר דיגיטלי והם:
  • הפחתת משקל הילקוט  שהתלמיד נושא על גבו.
  • עדכון הספרים וחידושם הרבה יותר מהיר ויעיל.
  • הפחתה משמעותית בנטל הכלכלי המוטל על ההורים מדי שנה בקנית ספרי לימוד .
  • צמצום השימוש בנייר.
  • שיפור ההנאה בלמידה - שימוש בספר דיגיטלי נתפס הרבה יותר אטרקטיבי בקרב הילדים  מאשר ספר מנייר.
  • שיפור המוטיבציה ללמידה אצל התלמידים - בספר דיגיטלי יש אפשרות לשלב אמצעים חזותיים כמו:  סרטונים, תמונות והדמיות. 
מצד שני ניתן למנות גם חסרונות בשימוש בספר דיגיטלי והם:

  • נפילת רשת , תקלות טכניות המקשות  להעלות את הספר .
  • התנגדויות מצד מורים שמתקשים לתפקד בסביבה דיגיטלית. 
  • עיון בספר דורש שלכל התלמידים תהיה גישה ונגישות למחשב או טאבלט בבית הספר וגם בבית.
  • הוצאות על החזקה, תיקונים ובלאי של המחשבים והטאבלטים.
אני מקווה שנדע  להתגבר על החסרונות ונוכל להביא שינוי מרענן למערכת החינוך המיושנת כל כך, ולהתחבר לעולם הילדים.

מצרפת סרטון מאתר "גלובס" על ספר דיגיטלי מדרום קוריאה שנותן תחושה של ספר אמיתי עם דפים וניתן לדפדף בו.



יום ראשון, 25 בדצמבר 2011

ארה"ב חוזרת לנייר והעפרון - הייתכן?

בתקופה האחרונה אני קוראת  כתבות, מאמרים ומחקרים  במסגרת עבודת הסמינריון ובכלל מתוך התענינות בתחום התקשוב. כולם מהללים ומשבחים את הכנסת המחשב והלמידה המתוקשבת לבתי הספר.
 היתרונות הגדולים והערך המוסף בלמידה זו זוכה לפירוט נרחב וכולם מונים את  היתרונות בהכנסת הטכנולוגיה לבתי הספר. וראה זה פלא השבוע תפסה את עיני כתבה בעיתון "שעור חופשי "עיתון חדשות החינוך בהוצאת הסתדרות המורים גיליון 97 , שכותרתה נכתבה בכתב של קידוש לבנה "מחשב אאוט, עפרון אין".
 נדהמתי לראות זאת ומהר חיפשתי לקרוא היכן  זה קורה ? ולמה חוזרים לנייר והעיפרון בעידן הטאבלטים והסמארטפונים?
 לאחר עיון מעמיק גיליתי להפתעתי שכל זה קורה בבית ספר יסודי בעמק הסיליקון שבארה"ב, בו לומדים ילדים לא פחות ולא יותר של בכירי חברות הטכנולוגיה בעולם ובהם גוגל, אפל  ועוד.
 בבית הספר הזה עוד נכתב בכתבה אין כניסה למחשבים.
שאלתי את עצמי הייתכן ? ומדוע דווקא אנשים המודעים לכוחו העצום של המחשב שולחים את ילדיהם לבית ספר כזה?
 בית הספר, נכתב עוד, עובד בשיטת  וולדורף  שהיא החינוך האנתרופוסופי, שפותח על-ידי רודולף שטיינר, ומכונה גם 'שיטת וולדורף 'מבוסס על ראיית הילד כישות הכוללת גוף, נפש ורוח, והמתפתחת בתהליך מתמשך מרגע לידתו. על-פי גישה זו, השינויים שחלים על הילד המתפתח מצריכים החלת שינויים בתכנית הלימודים ובדרכי ההוראה, כך שיתאימו לישותו המתפתחת בכל שלב ושלב.
אם כן נשאלת השאלה מדוע לא ניתן להכניס גם טכנולוגיה ומחשבים בשיטת ההוראה הזו, הרי זוהי גדולתם של הכלים הטכנולוגיים לתת מענה לשונות בין התלמידים ולהכיר ביכולותיהם השונות?
 ד"ר גילה קורץ העומדת בראש מגמת התקשוב בבית הספר לחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים,  וד"ר גילה לוי עצמון שותפתי לספסל הלימודים, מגיבות על כך בכתבה, כי בבית ספר זה בסך הכל המירו טכנולוגיה אחת- המחשב  באחרת – עפרון ונייר "לטעון כי טכנולוגיה אחת עדיפה על השנייה תחטא לאמת" עוד הן אומרות שהטכנולוגיה במסגרת חינוכית לעולם אינה עומדת בפני עצמה, מטרתה אך ורק לשרת את התפיסה החינוכית. המחשב הוא בעל פוטנציאל לשנות את אופן הלמידה, שילוב מיטבי של התקשוב בהוראה יכול לתת מענה לשונות הבינאישית בכיתה, כל תלמיד מתקדם בקצב אישי תוך למידה פעילה.
אמצעי התקשוב המגוונים מזמנים למידה שיתופית אשר מקדמת הבניית ידע. הלמידה ההתנסותית המאתגרת והחווייתית, באמצעות התקשוב יש לה פוטנציאל לקדם את הלמידה ולשפר הישגים ובו בזמן ליצור עניין, מעורבות והגברת המוטיבציה, המהווה רכיב הכרחי להצלחת התהליך החינוכי. היתרונות הבולטים של ההוראה המתוקשבת אינם סותרים את היתרונות שיכולה להציע הוראה איכותית עם זאת השילוב של שניהם מסוגל לתת לכל תלמיד הזדמנויות ללמידה משמעותית יותר, מאתגרת יותר ולא פחות חשוב מהנה יותר.
לדעתי המחשב  אינו המטרה מה שבטעות נתפס אצל הרבה  אנשים וביניהם אנשי חינוך. שילוב המחשב בהוראה הוא אמצעי שבעזרתו ניתן לשבח את ההוראה. מחשב לא יחליף מורה גרוע שאינו יודע ליצור ענין אצל תלמידיו ולא מסוגל לחוש אותם ולכבדם. אם נדע להשכיל ולהשתמש בטכנולוגיה זו  בצורה מיטבית נוכל לבדוק ביתר יעילות, אם שילוב המחשב בהוראה תרם ולו במעט להשבחת ההוראה, או שכדאי לאמץ את ההחלטה של בית הספר בעמק הסיליקון ולהוציא את המחשב מן הכיתות. כי הרי אין מקום להחליף טכנולוגיה אחת באחרת אם לא יעשה שינוי משמעותי בדרכי ההוראה וכיוצא בזה גם בדרכי ההערכה.


יום שלישי, 29 בנובמבר 2011

החינוך במאה ה-21

המאה ה-21 מצטיירת בעינינו כמאה של קידמה והתחדשות ,של פריצות דרך בכל התחומים  התפוצצות הידע וטכנולוגיה מפותחת. אך כל זה פסח על מערכת החינוך על פי תפיסתו  של פרופ' דוד חן בקורס  "מדעי החינוך במאה ה-21 ",לדעתו זה שהתלמיד הלומד בבית ספר במאה ה-21 נתפס בעיני המערכת כעוד בורג שצריך לעמוד בסטנדרטים ובממוצעים כאלה ואחרים זוהי לא התיחסות נכונה, כיוון שכל תלמיד הוא עולם בפני עצמו אין סטנדרט אחד שצריך לעמוד בו. העקרון של הטבע זה השונות ולא הדמיון והאחידות ומערכת החינוך שעושה אותנו דומים נכשלת פעם אחר פעם כיוון שהיא מציבה מטרות בלתי אפשריות שמתאימות לתפיסות האדם במאה ה-19 זמן המהפכה התעשיתית שהביאה לפתיחת בתי ספר ציבוריים והעלתה על נס את חשיבות הלימוד והחינוך בבתי ספר לכולם ולא רק לבני האצולה. עוד אומר פרופ' חן שכל הרפורמות שנעשו במערכת החינוך הן פרוגנוזה בלי דיאגנוזה, זאת אומרת נותנים תרופה בלי לדעת מה הבעיה .יש הרבה ידע בחינוך אך הוא לא מחובר ולא מעודכן ולא מתיחס לחקר האדם. לדעת פרופ' דוד חן החינוך הוא מדע ויש להתיחס אליו ככזה ולבנות תיאוריה מדעית לחינוך שמרכיביה הם: מורה ,תלמיד , טכנולוגיה.אני מצרפת כאן ציטוט ממאמרו של פרופ' דוד חן שנקרא "אינכם מבינים בחינוך? אתם יכולים להיות ראשי ועדה" שפורסם בדאמרקר שבו אומר פרופ' דוד חן את הדברים הבאים:"הדיון הציבורי נעשה ללא בסיס נתונים של ממש וללא היכרות עם הנעשה בעולם. מה אין בשיח הציבורי? ממש פלא, מהשיח העוסק בחינוך נעדרים שני עמודי התווך של החינוך: אין תלמידים ואין תוכן. למשל, תפישת התלמידים במערכת החינוך היא תפישה מכניסטית שמקורה במהפכה התעשייתית. היעד של "סטנדרטים בחינוך" מתעלם מכל מה שהמדע של המאה ה-20 מלמד אותנו על השונות הבין-אישית החברתית והתרבותית של התלמידים. התמודדות עם השונות העצומה צריכה להיות נושא מרכזי בדיון הציבורי של חברה המבקשת להיות הומניסטית, חכמה עם חופש מחשבה ועידוד מצוינות.
דוגמה בולטת אחרת היא נושא הידע הנדרש לקיומה של חברה אזרחית, כלכלית וסולידרית. ידע שנקרא ליבה. נושא הליבה הוא נושא ערכי, פילוסופי חברתי, תרבותי וכלכלי. מעולם לא התקיים בישראל דיון משמעותי בעניין. חוזר המנכ"ל מגדיר את הליבה במספר שעות לקבוצת מקצועות, אך לא התקיים כל דיון מקצועי, ערכי וציבורי בנושא, ולכן אין בהגדרת הליבה תכנים. קליפה ריקה. חינוך הוא עניין רציני. הגיע העת להפקיע את הדיון הציבורי מידי שרלטנים התופשים טרמפ על התחום ולהעביר אותו לפסים רציניים שבהם קודם כל מבינים את הבעיה - ורק אז מחפשים את הפתרון, כמו במדינות אחרות שמבינות מהו חינוך לצדק חברתי, לכלכלה, לערבות הדדית ולידע אישי מגוון".מצרפת  קישור לכתבה המלאה שהתפרסמה ב- 7.11.11 בדאמרקר.
 לדעתי פרופ' דוד חן מנתח נכון וברור את הבעיה של מערכת החינוך בארץ ,כיוון שאני נמצאת במערכת שנים רבות ורואה את האמור לעיל הלכה למעשה. מערכת החינוך ניסתה להכניס לשורותיה שינויים כאלה ואחרים ושינויים אילו לא שרדו לזמן רב ולא הביאו את השינוי המיוחל שכולם ציפו שיגיע .התלמידים נמדדים במבחנים ארציים ובינלאומיים צריכים לעמוד בבחינות הבגרות. להגיע לסטנדרטים וליעדים המתוחמים  בתוכנית הלימודים  וזוהי התכלית של הלמידה בבית הספר. כאשר ראו שהתלמידים בישראל הם תת- משיגים הגבירו את שעות הלימוד במקצועות הליבה ,אם כן נשאלת השאלה המהותית מה כן יביא את השינוי המיוחל האם זוהי תוכנית התקשוב שקורמת עור וגידים ומוטמעת בבתי ספר בארץ? שבה ניתן מקום וחשיבות לילד כאינדיבידואל ובעל מכוונות עצמית. התשובה לכך תהיה ברורה והחלטית כל עוד תוכנית התקשוב תהיה צמודה לתוכנית הלימודים שבה מוכתבים הסטנדרטים שבהם התלמיד צריך לעמוד ולא יתנו חשיבות לשונות שקיימת אצל התלמידים וליכולות הלמידה השונות וכן שינוי בתפיסה שהתלמיד צריך לעמוד בסטנדרטים ללא התיחסות לכך  שהוא הוליסטי ויש בו מכלול התנהגויות וידע שצריך להתאים את תוכניות הלימודים לכאלה המתיחסות לשונות הקיימת בין התלמידים.

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

תאוריית ה-Flow


בקורס של פרופ' רונן מיקי "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים "נחשפנו לתאוריית ה- Flow של מייק צ'יקסנטמיהאי .צ'יקסנטמיהאי, גדל באיטליה שאחרי מלחה"ע ה-2. כידוע, מציאות החיים בתקופה זו הייתה מציאות קשה אשר הביאה הרבה אנשים למצב של חוסר אונים ודיכאון. למרות מצב קשה זה צ'יקסנטמיהאי יכל להבחין גם באנשים שהיו שמחים, הקרינו תחושת ביטחון והיו אופטימיים לגבי עתידם. תופעה זו סקרנה אותו עד מאוד וברבות השנים הוא הקדיש את מחקרו להבנת סוגייה זו. כך בעצם צ'יקסנטמיהאי פיתח את תאוריית הזרימה – Flow אשר יודעת לתת הסבר מרתק לתופעה מרתקת לא פחות. מרכיבי הזרימה:המשימה מאתגרת ודורשת מיומנות, המשימה דורשת ריכוז, ישנם יעדים ברורים, ישנו משוב מיידי לפעולה, ישנה מעורבות עמוקה ללא מאמץ, קיימת תחושת שליטה, תחושת העצמי שלנו נעלמת, תחושה ממש של העדר רגש כי כול כולנו עסוקים במשימה, תחושה שהזמן עוצר מלכת תחושת הזרימה מתאפשרת כשאנחנו מתעסקים בעצם בחוזקות שלנו, ברגע שאנו יודעים להשתמש בהם ביום-יום כך תגבר תחושת הזרימה ובהתאם לכך תחושת הסיפוק והאושר מהחיים.אנו המורים עלינו לקחת תיאוריה זו ולהסתמך עליה בבואינו לתכנן שעור יש לשלב משחקים לימודיים ולאתגר את התלמידים בפעילויות שיצרו אצל התלמידים את הרצון והמוטיבציה ללמידה .שילוב המחשבים בלמידה נותנים מענה לתיאוריה זו ניתן לתלמידים משימה מאתגרת הדורשת  מיומנות ,ריכוז ויעדים ברורים ניתן להם משוב מידי כל זאת ניתן להשיג בסביבות למידה מתוקשבות תאורית הזרימה משתלבת בשעורים שלי עם הכנסת הטכנולוגיה לשעורים . כעת ניתן להבין מדוע ילדים ואף מבוגרים יושבים שעות מול מסכי המחשב ומאבדים את תחושת הזמן כאשר הם משחקים במשחקים שונים ומאתגרים הגורמים להם תחושת סיפוק והנאה .
מצרפת סרטון בו רואים את מייק צ'יקסנטמיהאי מתאר ומסביר את תאורית הזרימה

יום שני, 31 באוקטובר 2011

העולם בכף ידם: על היתרונות של לימודים בסביבה ממוחשבת

גילה בן הר היא מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח). עונה על השאלה שמעסיקה הורים רבים באשר לשילוב הטכנולוגיה בבית הספר האם שילוב הפייסבוק והיו טיוב בתוכניות הלימוד בבית הספר יגרום לילדינו הסחת דעת? או אולי בעצם יכין אותם לחיים האמיתיים? גילה בן הר עונה להורים המודאגים בכתבה שהתפרסמה בירחון להיות הורים אומרת גילה: "אני שומעת הורים מודאגים רבים שואלים – האם השימוש במחשב בבית הספר לא יפגע לילדינו בחשיבה וביכולת ההבעה? האם לא יגלשו במהלך השיעורים לפייסבוק, ישוחחו בצ'ט עם חבריהם או יעדכנו אותם ב-140 תווים בטוויטר, במקום להקשיב למורה? זה נכון שאנו, כהורים, זקוקים לשקט כדי להתרכז ועושים בדרך כלל פעולה אחת בזמן נתון. אבל ילדינו כבר מזמן אינם כאלה – הם יכולים להאזין למוזיקה, להשאיר את הטלוויזיה דולקת ולעסוק גם בתכנים לימודיים. זו עובדה קיימת: הילדים נמצאים במספר עולמות בעת ובעונה אחת, וכך יהיה גם בעתיד, במקום העבודה שלהם. תפקידנו לאתגר אותם לדעת לתפקד בעולם גדוש בהסחות דעת, וללמוד להניח להן לזמן נתון על מנת לעסוק בנושאים רלוונטיים. "
לדעתי מיומנויות המאה 21 שתוכנית התקשוב החדשה מדברת עליהם באים לידי ביטוי כאן ,להכין את התלמידים לאתגרים החדשים העומדים בפניהם וזוהי משימתו של בית הספר העתידי וזאת בעזרת  כלים ואמצעים שבאמצעותם ניתן לממש יעדים חינוכיים חברתיים ,ללמד אחרת מדור ההורים וליצור מוטיבציה אצל הילדים לחקור ולרכוש ידע וזאת בעזרת המחשות ויצירתיות שרק בעזרת המחשב ניתן לפתח אותן . הייתי אפילו מרחיקה לכת ואומרת להורים המודאגים אמצעים אלה אינם נחלת הדור הצעיר בלבד עזרו אומץ כנסו והתנסו גם אתם ביו טיוב, בפיסבוק ובכלים נוספים  וגלו בעצמכם כי המחשב טומן בחובו עולם שלם של יכולות למידה ופיתוח חשיבה ביקורתית  אצל ילדכם ומעל הכל התנסות שלכם ושימוש באמצעים שונים יכול להוות קשר ואמצעי תקשורת בין הורים וילדים ,הנותנת להורים אפשרות נוספת בהצצה לעולמם הפנימי של ילדיהם ואף לנסות לסגל לעצמם את היכולות של ילדיהם לפיצול הקשב למרות שהילדים הם ילידים דיגיטליים  ההורים הוא מהגרים דיגיטאליים.
אני מצרפת קישור לכתבה המלאה שהתפרסמה ב"להיות הורים" בתאריך 27.10.11

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

מנהרת הזמן באמצעות הפייסבוק

לפני כמה שבועות קיבלתי הצעת חברות מאוד מפתיעה בפייסבוק מתלמידה שלי,שהייתי המחנכת שלה בכתה ה' לפני 15 שנים .מאחר ועברו 15 שנים ויחסי הגומלין בין מורה ותלמיד אחרי תקופה כזאת מקבלים מימד שונה עניתי בחיוב, ומכאן התפתחה שיחה מעניינת שהביאה אותי לתובנות מקצועיות וחברתיות מנקודת מבט שונה, בהתאם לתקופת הזמן שחלפה מאז הפרידה, עם סיום הלימודים.האירוע שתואר העלה בליבי מחשבות לגבי הרשת החברתית העוצמתית שהפכה להיות נפוצה כל כך ושימושית בחיי היומיום. הפיסבוק מאפשר איתור מידי של דמויות ,חברים ,קרובי משפחה ,מן העבר באופן כמעט מיידי ופותח אפשרויות ליצירת וחידוש קשרים חברתיים של קבוצות ואירגונים. ומנגד מאפשר יצירת קשרים חברתיים חדשים. פתיחת אפשרויות עסקיות ויצירת עולם תוכן חדש. כל הסיטואציה התאפשרה הודות להיווצרות תשתית טכנולוגית מהפכנית המאפשרת יצירת קשרים מהעבר ובניית קשרים מהעתיד וזאת הודות לשני מרכיבים מהפכניים שנוצרו בתקופה האחרונה מרכיב ראשון: תפוצה ושימוש בהיקפים אדירים כמעט בכל בית ובטווח גילאים נרחב ,מה שמהווה קרקע פוריה וכיסוי מוצלח לאיתור ויצירת הקשר המבוקש .מרכיב שני זה האפשרויות הטכנולוגיות שנוצרו עם המצאת הפייסבוק מעבר למימד האישי.שרשרת חדשה של התפתחויות מפתיעות שנוצרו והתהוו באמצעות הפייסבוק בצורה מפתיעה ומהירה כאשר החולייה הבאה בשרשרת היא רק ענין של זמן שהכלי מאפשר.אנו עדים בתקופה האחרונה גם לכך שהפייסבוק הוא כלי תומך ומשפיע לביצוע שינויים חברתיים ומהפכניים המביאים לשינויים מרחיקי לכת ,הן פוליטית מדינית והן פוליטית חברתית, ספק רב אם אירועים אלו היו מתרחשים ואם היו מתרחשים בודאי שלא בקצב ובדינמיקה שאופינית לעידן הפיסבוק. "אביב העמים "בארצות ערב והקריאה לצדק חברתי אצלנו. אכן מדובר בכלי ייחודי שבשימוש מוסכל ונכון ניתן להתגונן מהסכנות הטמונות בו ולהנות מהכלי החדשני ורב העוצמה שפרץ בסערה לחיינו. יכולת התקשרות אל העבר ופתיחת דף חדש לעתיד והכל בלחיצת כפתור ובלי לצאת מן הבית. ולסיכום אני מצרפת כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ בתאריך 17.8.11 שנקראת "אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם"מאת דייוויד קירקפטריק.על הרשת חברתית ,פייסבוק היא חברה מלאה בסתירות פנימיות. מצד אחד, היא צמחה במהירות חסרת תקדים ומעסיקה את הגולשים החברים בה במשך שעות ארוכות בחודש, אך מצד שני, היא חברה צעירה, אטומה למתבונן מן החוץ, שמסרבת בעקשנות לצאת להנפקה ציבורית (כי אז לא תהיה אטומה למתבונן מן החוץ), ובמובנים רבים משנה מהיסוד את התפישה המודרנית של "פרטיות". היא התגלתה, כאמור, כתשתית הטכנולוגית שעל גבה מתארגנות מהפכות: מהדחת מובארק ועד מחאת האוהלים. היקף השפעתה אינו הולם כלל את גילה הצעיר (השירות הושק לראשונה בפברואר 2004) ואני יכול להעיד שיש לי סטודנטים שלא יכולים לדמיין את חייהם בלעדיה. כך כותב  יובל דרור