תקשורת מורים ותלמידים ברשתות החברתיות

לאחרונה פרסם משרד החינוך חוזר המנכ"ל ובו רשימת נהלים לשימוש ברשתות חברתיות למורים, תלמידים והורים שאחת מהן היא האיסור על מורים או על אנשי צוות חינוכי אחרים, ליזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית, להציע להם חברות ולאשר הצעות חברות שיתקבלו מהם. לאחר הפרסום הנושא נידון רבות בכלי התקשורת השונים  וברשת האינטרנט. נשאלת השאלה האם מגבלות אילו טובות, נכונות ועיניניות או שאינן מתאימות לעידן בו אנו חיים? אילו המצדיקים את הנהלים החדשים טוענים שמורים ותלמידים לא יכולים להיות בקשר חברי, שמא הגבולות של המותר והאסור יטשטשו והתלמיד יהיה חשוף לפרטיו האישיים על המורה ולהפך המורה ידע פרטים אישיים על התלמידשלא רצה לחשוף אותם בפני המורה. המתנגדים לאיסורים אילו טוענים שמשרד החינוך הדוגל במיומנוית המאה 21 לא יכול להדיר את רגלי המורים מן הרשת החברתית ששם נמצאים תלמידיהם. ועוד הם טוענים כיצד ניתן יהיה ללמד את התלמידים את כללי השיח ,שיתוף פעולה וכללי דיבור נאותים אם המורים לא יהיו שם ויהיו שותפים. על סמך הכרותי את הנושא מקרוב קשה לי להבין את המורים המאשרים חברות או מציעים חברות לתלמידים בפיסבוק האישי שלהם. ברור לי לחלוטין שאיני מעונינת לשתף את תלמידי בפרטי האישיים או לשתף אותם בתמונות משפחתיות או אירועים אישיים שלי, שהרי זוהי מציצנות ורכילות לשמה. אך ניתן לעשות זאת אחרת וכדאי לנצל את הרשת החברתית ולפתוח קבוצה סגורה בה חברים התלמידים והמורים שם לא יפורסמו דברים אישיים ופרטיים ושם יוכל להיות שיתוף פעולה עיניני וממוקד בעיניני בית הספר ולמידה בלבד בין המורה לתלמידים. שיתוף מקצועי לחלוטין. בדרך זו אנו המורים נוכל להיות זמינים ,נגישים וקשובים לתלמידים נוכל להשביח את הכתיבה ואת כללי השיח ואז לא נהיה עדים לתופעות של חרם ודברי שטנה וגנאי על מורים ברשתות החברתיות . לדעתי קיצוניות לכל צד אינה טובה המורה לא החבר של תלמידיו אך מצד שני המורה צריך להיות קשוב ,מתחשב וגמיש לצרכייהם של תלמידיו. רק כך נוכל להשביח את הלמידה ולהתאימה למאה ה-21 . אני מצרפת כתבה שהתפרסמה בווינט הנקראת "משרד החינוך התנתק מפיסבוק ומהמציאות" על אי ההבנה המוחלטת לעניין מצד משרד החינוך באיסור הגורף של ההתקשרות בין המורים לתלמידים בפיסבוק

מנהרת הזמן באמצעות הפייסבוק

לפני כמה שבועות קיבלתי הצעת חברות מאוד מפתיעה בפייסבוק מתלמידה שלי,שהייתי המחנכת שלה בכתה ה' לפני 15 שנים .מאחר ועברו 15 שנים ויחסי הגומלין בין מורה ותלמיד אחרי תקופה כזאת מקבלים מימד שונה עניתי בחיוב, ומכאן התפתחה שיחה מעניינת שהביאה אותי לתובנות מקצועיות וחברתיות מנקודת מבט שונה, בהתאם לתקופת הזמן שחלפה מאז הפרידה, עם סיום הלימודים.האירוע שתואר העלה בליבי מחשבות לגבי הרשת החברתית העוצמתית שהפכה להיות נפוצה כל כך ושימושית בחיי היומיום. הפיסבוק מאפשר איתור מידי של דמויות ,חברים ,קרובי משפחה ,מן העבר באופן כמעט מיידי ופותח אפשרויות ליצירת וחידוש קשרים חברתיים של קבוצות ואירגונים. ומנגד מאפשר יצירת קשרים חברתיים חדשים. פתיחת אפשרויות עסקיות ויצירת עולם תוכן חדש. כל הסיטואציה התאפשרה הודות להיווצרות תשתית טכנולוגית מהפכנית המאפשרת יצירת קשרים מהעבר ובניית קשרים מהעתיד וזאת הודות לשני מרכיבים מהפכניים שנוצרו בתקופה האחרונה מרכיב ראשון: תפוצה ושימוש בהיקפים אדירים כמעט בכל בית ובטווח גילאים נרחב ,מה שמהווה קרקע פוריה וכיסוי מוצלח לאיתור ויצירת הקשר המבוקש .מרכיב שני זה האפשרויות הטכנולוגיות שנוצרו עם המצאת הפייסבוק מעבר למימד האישי.שרשרת חדשה של התפתחויות מפתיעות שנוצרו והתהוו באמצעות הפייסבוק בצורה מפתיעה ומהירה כאשר החולייה הבאה בשרשרת היא רק ענין של זמן שהכלי מאפשר.אנו עדים בתקופה האחרונה גם לכך שהפייסבוק הוא כלי תומך ומשפיע לביצוע שינויים חברתיים ומהפכניים המביאים לשינויים מרחיקי לכת ,הן פוליטית מדינית והן פוליטית חברתית, ספק רב אם אירועים אלו היו מתרחשים ואם היו מתרחשים בודאי שלא בקצב ובדינמיקה שאופינית לעידן הפיסבוק. "אביב העמים "בארצות ערב והקריאה לצדק חברתי אצלנו. אכן מדובר בכלי ייחודי שבשימוש מוסכל ונכון ניתן להתגונן מהסכנות הטמונות בו ולהנות מהכלי החדשני ורב העוצמה שפרץ בסערה לחיינו. יכולת התקשרות אל העבר ופתיחת דף חדש לעתיד והכל בלחיצת כפתור ובלי לצאת מן הבית. ולסיכום אני מצרפת כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ בתאריך 17.8.11 שנקראת "אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם"מאת דייוויד קירקפטריק.על הרשת חברתית ,פייסבוק היא חברה מלאה בסתירות פנימיות. מצד אחד, היא צמחה במהירות חסרת תקדים ומעסיקה את הגולשים החברים בה במשך שעות ארוכות בחודש, אך מצד שני, היא חברה צעירה, אטומה למתבונן מן החוץ, שמסרבת בעקשנות לצאת להנפקה ציבורית (כי אז לא תהיה אטומה למתבונן מן החוץ), ובמובנים רבים משנה מהיסוד את התפישה המודרנית של "פרטיות". היא התגלתה, כאמור, כתשתית הטכנולוגית שעל גבה מתארגנות מהפכות: מהדחת מובארק ועד מחאת האוהלים. היקף השפעתה אינו הולם כלל את גילה הצעיר (השירות הושק לראשונה בפברואר 2004) ואני יכול להעיד שיש לי סטודנטים שלא יכולים לדמיין את חייהם בלעדיה. כך כותב  יובל דרור

האם פייסבוק בבית הספר היסודי ?

רציתי לשתף אתכם בסוגייה שעלתה בשעור של ד"ר חגית מישר טל בקורס "היבטים גלובליים של התיקשוב". והיא שתלמידי בית הספר היסודי לא יכולים לפתוח פייסבוק אופציה זו חסומה במחשבים הנמצאים בבית הספר היסודיים בשל הוראה ממשרד החינוך וכיוון שהגיל המותר מבחינת פייסבוק לפתיחת חשבון הוא 13  .קורס זה רובו ככולו מנוהל ברשת החברתית פיסבוק . זאת אומרת הדיונים ,מצגות השעור , המשימות כולם מועלים לקבוצה סגורה שחברים בה כל הסטודנטים בקורס ומנחה אותה המרצה ד"ר חגית מישר טל .המטרה בלימוד מסוג זה היא כמובן אירגון הקורס ,במקום להכניס את כל מרכיבי הקורס לאתר המכללה כל הקורס מנוהל אך ורק בפייסבוק , אך לדעתי יש לכך ערך מוסף ומטרה נוספת לחשוף אותנו הסטודנטים לחינוך אשר רובינו עובדי מערכת החינוך לדרך חדשה שבה אנו יכולים לנהל את הלמידה המקוונת שלנו בבית הספר ,כמובן לפתוח קבוצה בה חברים ילדי הכיתה והמורה מנהל את הקבוצה .תחום הדעת יכול להבחר על ידי המורה . למידה בדרך זו יוצרת שיתוף פעולה בין התלמידים עצמם ובין המורה, גורמת לפיתוח מיומנויות שונות הן אוריניות והן תיקשוביות אצל התלמידים והופכת  את הלמידה לחוייתית .אך מנגד לא ניתן לעשות זאת ולעבור על החוק ובעיקר לא לשתף פעולה עם אותם ילדים שנרשמים למרות שאינם בני הגיל המתאים לכך ,הצעה נוספת שעלתה והיא שהתלמידים יעבדו בפייסבוק של הורייהם שגם לזה לדעתי יש טעם נפגם .לא ניתן לנהל למידה אמיתית שהיא בחסות ההורים . ההורים נידרשים אך ורק ליידוע ולא לשיתוף בלמידה .עד שלא תעשה חשיבה מחודשת בעניין ויתנו על כך את הדעת אל לנו כעובדי הוראה להפר חוק זה , למרות התועלת הגדולה . פייסבוק היא רשת חברתית ששנויה במחלוקת אצל רבים ובעיקר עובדי מערכת החינוך ,בשל מקרים רבים בהם בני נוער  יצרו קשר לא ראוי בפייסבוק וקשר זה המיט אסון על הנער ומשפחתו . אך כמו כל דבר בחיים צריך לדעת להפעיל שיקול דעת ולבדוק כל דבר לגופו .אם נסתכל מראות עיניו של הילד אז שימוש בפייסבוק למטרות למידה יהיה מאוד אטראקטיבי סוף כל סוף אין הפרדה בין עולם בית הספר לעולמו הפרטי של הילד .

הרבה יותר מפייסבוק

" המורים הוותיקים ,שיש להם ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת , מגיעים לרמת מומחיות גבוהה יותר מהמורים הצעירים " כך צוטט ישראל נעים , רכז במסגרת התוכנית הלאומית לתקשוב(התאמת מערכת החינוך למאה ה-21) ומורה למחשבים בבתי הספר נועם והרא"ה באשדוד ,בגליון "שעור חופשי"  עיתון חדשות החינוך ,בהוצאת הסתדרות המורים .
עוד נאמר שהתלמידים רואים מורה מחזיק מחשב נייד , הם תמיד שואלים אותו אם הוא גולש בפייסבוק "זו האסוציאציה הראשונה של הילדים היום לאינטרנט. הם חיים  שם".הכתבה עסקה  במחקר שבדק  את הקשר בין הפעלת תוכנית תקשוב שלב ג' בבתי ספר יסודיים (תוכנית שהופעלה ב2004 לעידוד למידה מתוקשבת) לבין עמדות התלמידים והמורים לגבי למידה מתוקשבת . המחקר הצביע , כצפוי , על הבדל מובהק ב"מומחיות" הילדים בתקשוב , לטובת הילדים שלמדו בבתי הספר שבהם הופעלה התוכנית ה"מומחיות " הזאת התבטאה ביכולת של הילדים להשתמש באינטרנט לא רק כאמצעי לקבל משימה , למשל, אלא גם ככלי למחקר עצמאי , להשגת מידע מחברים לפורום ולדיון בשאלות לימודיות עם אחרים. המחקר הראה כי הבנות נוטות יותר מהבנים להשתמש במחשב לצורך תקשורת למשל בדואר אלקטרוני או בפורום. הנתונים הראו גם שמורים שפעלו בסביבה מתוקשבת , גילו מוטיבציה גבוהה יותר להוראה באמצעות תקשוב והפעלת ישומים מתוקשבים ,והביעו שביעות רצון מהוראה ולמידה באמצעות תקשוב .בבתי הספר שבהם הופעלה תוכנית התקשוב , דווקא המורים הוותיקים גילו מומחיות רבה יותר בשימוש במערכות התקשוב ."מחקרים מראים שלמורים צעירים יותר יש נגישות גבוהה יותר למחשב". אך בבתי ספר מתוקשבים , המורים הוותיקים , שיש להם ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת, מגיעים לרמת מומחיות גבוהה יותר מהמורים הצעירים.בית הספר בו אני מלמדת מאושש את המחקר ,בבית הספר מלמדות מורות ותיקות בגילאי 40 פלוס השייכות לדור המהגרים הדיגיטליים . אבל ברגע שמנהלת בית הספר החליטה להכניס את בית הספר לענין התקשוב 'הגדירה יעדים, היא סחפה את כל המורות .בבואי לבחון את הסוגיה הנטענת במאמר לגבי מה שנראה במבט ראשון מעין פרדוקס , אנו עדים לכך שעל מנת לקבל תוצר תקשובי מושלם ושימושי , ההכרות המעמיקה עם תכני הלימוד ודרך הלימוד הנם יותר דומיננטים מאשר הצד הטכני .לצורך רכישת מיומניות הלמידה והעברת המידע נדרשות שנים טובות של נסיון והכרות מעמיקה עם חומר הלימוד ועם מערכת החינוך ודרישותיה, והפער אל מול רכישת מיומניות טכנולוגיות קטן באופן משמעותי לעומת הפער המתודי הקיים ,והנמצא בחסר אצל אוכלוסית המורים הצעירה. המאמר משך את תשומת ליבי באופן מיוחד לאור הסטיגמה הרווחת  לגבי השתלבות מורים ותיקים בטכנולוגיה התקשובית.להערכתי דיעה זו גורמת לרתיעה לא מוצדקת לשלב מורים ותיקים בתקשוב .הנ"ל מבחינת נבואה המגשימה את עצמה ומהווה הפסד גדול , לאור הכלים החינוכיים העצומים הקימים ברשות המורים הותיקים שלא יבואו לידי מימוש .ביטוי ותרגום לשפת התלמידים שהיא שפת התקשוב.

הפייסבוק בשירות מערכת החינוך

האם ניתן לשלב את הרשת החברתית "פייסבוק "ככלי לימודי במערכת החינוך ? זאת שאלה שהוצגה לד"ר אלון הסגל ע"י תלמידים הלומדים בכתה ז' בבית הספר בו אני מלמדת , וזאת במסגרת כנס שנערך במרכז ללימודים אקדמאים אור יהודה בו הושק הספר "למידה הוראה ותקשוב" בעריכת פרו"פ דוד חן וד"ר גילה קורץ. התשובה היא לא חד משמעית כמו כל נושא התקשוב במערכת החינוך .  הפייסבוק היום הוא כלי נגיש ושימושי לשיתוף ,לעצומות ,למחאות ,לפרסום ושיתוף קבצים שונים . מספר המשתמשים בו הולך וגדל גם בארץ וגם בכל העולם כפי שניתן לראות במפות המצורפות
http://www.holesinthenet.co.il/archives/11326
הילדים ובני הנוער משתפים ,מתקשרים , מנהלים את חייהם ברשת החברתית הזו שכל כך נגישה ומוכרת להם .
אז מדוע לא להשתמש בה  גם במערכת החינוך? על ידי פתיחת קבוצות לימוד אשר משתפות , דנות .מעבירות מידע על נושא מסוים. ניתן לבצע למידת עמיתים  כאשר נפתח דיון ברשת על נושא לימודי  ,ניתן להעביר מידע וידע אחד לשני בתיווך המורה ובהכוונתו . זהו כלי זמין וקל לתפעול . נגיש לתלמידים לכן מגביר את ההנעה ללמידה .
אני חברה בפייסבוק בקבוצת גיאוגרפיה למורים המלמדים בחטיבת הביניים הקבוצה נקראת
Geography Today
http://www.facebook.com/pages/Geography-Today/117969151611810?sk=wall
הקבוצה משתפת בסיפורים אקטואליים מבחינה גיאוגרפית ע"י סרטונים וקישורים מתאימים כמו הצונאמי ביפן ותוצאותיו ההרסניות , הטורנדו שפקד את ארצות הברית ועוד . כך ניתן  לקבל חומרי למידה בצורה מסודרת ונגישה ולהביא עדויות כמעט בזמן אמת לכל התופעות בעולם .
בחרתי לצרף  את הסרטון בו אלון הסגל עונה על השאלה שהוצגה לו בכנס השקת הספר "למידה הוראה ותקשוב "