"שוב ושוב חוזרת הרפורמה"

"שוב ושוב חוזרת הרפורמה" זה השם שנתן לארי קיובן למאמרו שמטרתו הינה להאיר את סוגיית חזרתן הבלתי נמנעת של רפורמות בית -ספריות. למאמר נחשפתי בקורס של פרופ' וולנסקי עמי "סוגיות במדיניות החינוך" המחבר שוטח בפנינו את הסוגיה שרפורמות נעשות במערכת החינוך, בדיונים על דרך ההוראה הרצויה דובר על הנעת תלמידים על בסיס תחומי הענין שלהם הציגה רעיונות על ה"ילד השלם" החינוך הבית ספרי טענו מפתחי הרפורמה צריך להתחבר לעולם האמיתי .רצו להפוך את בתי הספר למקומות ממוקדי ילדים ויצאו נגד ההוראה בה המורה במרכז והוא סמכות הידע . קיובן טוען שמעט מאוד מן השינויים המתוכננים חלחלו לכתות עצמן ואילו הן נשארו נאמנים לשיטת ההוראה הקודמת .חוקרים ואנשי מקצוע מעלים על נס את הלמידה השיתופית ,את מעורבותם הפעילה של תלמידים ואת סגולותיהם של מחשבים שולחניים אינטראקטיביים. אז על פי קיובן ואף על פי מה שאני רואה בבתי הספר חדשות לבקרים משנים והופכים את תוכניות הלימודים ואת שיטות ההוראה ,כל השיטות ותוכניות הרפורמה אינן מצליחות להטמע בכתות . ושוב יושבים ומגבשים רפורמה חדשה .בכתבה שהתפרסמה היום בכלכליסט אומרת פרופ' תמר אריאב נשיאת מכללת בית ברל ויו"ר פורום ראשי המכללות לחינוך : "צריך לוותר על בחינות הבגרות" בטוחה שהיעדים שמציב משרד החינוך בעייתיים. התיקון,  יבוא גם מביטול הבגרויות: "זה יגרום לכך שהמורה יהיה זה שימליץ על תלמידים לאוניברסיטה" עוד אומרת פרופ' אריאב שבכדי  להדגים ניתוב לא נכון של משאבים המוביל לפגיעה בנושאים הזקוקים לטיפול מיידי, פרופ' אריאב מביטה על התחום הטכנולוגי בבתי הספר. "במסגרת פרויקט 'התאמת מערכת החינוך למאה ה־21', קבעו סטנדרט של איך כל הכיתות ייראו. כבר עכשיו אני אומרת לך שבעוד חמש שנים, חלק גדול מההשקעה הזו יירד לטמיון כי אנו כבר נהיה במקום אחר. "משרד החינוך קיבל 400 מיליון שקל כדי למחשב את מערכת החינוך, והיעד הוא להתקין מקרן בכל כיתה. עד שיעשו את זה, לכל התלמידים כבר יהיו טאבלטים". "משרד החינוך תקוע", היא טוענת בנחרצות. "יש כל כך הרבה בירוקרטיה, צריך  לייעל את המערכת ולנהל את המשאבים בצורה מושכלת".קישרתי כאן בין מאמרו של לארי קיובן שנכתב על הרפורמות בארה"ב לבין דבריה של נשיאת מכללת בית ברל פרופ' תמר אריאב שפורסמו היום נראה ששניהם מדברים על כך שיש תחושה של רצון מצד העומדים בראש המערכת להביא לשינוי, אך המציאות בשטח היא לא כזו .לכל קברניטי החינוך עדין לא ממש ברור מהי התרופה המתאימה להבראתה של מערכת החינוך ולכן מנסים רפורמות שונות ,תוכניות שונות אך ברמת הכתה הן לא תמיד ישימות ולכן הן נופלות ואז שוב מחפשים שינוי וכך הלוך ושוב ללא תכלית אחת יעילה וישימה.

תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל



במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב "בהנחיית ד"ר חגית מישר טל הכרנו תוכניות תקשוב לאומיות של מדינות שונות בעולם, ניתחנו אותן ועמדנו על ההבדלים ביניהן ,מצאנו תוכניות תקשוב שהן  אינסטרומנטלית ואחרות לא ,כאלה שהן חדשניות וכאלה שהן שמרניות ,והיו גם תוכניות ראדיקאליות . בדקנו את המטרות הפדגוגיות ואת המטרות האופראטיביות של התוכניות . הכרנו את התוכנית של בריטיה שנחשבת כמובילה ופורצת דרך, בתי הספר בבריטניה מתוקשבים והתלמידים לומדים באמצעות המחשב , התשתיות טובות מאוד ,מדובר על מחשב לכל שישה ילדים .הבנתי שהדרך להצלחת התוכנית היא בבדיקתה המתמדת על ידי מחקרים שנערכו כל כמה שנים כדי לבדוק  את יעילות התוכנית והצביעו על הצורך בשינויים כדי להגיע ליישום מיטבי של התוכנית .אחרי הכרות עם תוכניות שונות ,בשעור האחרון הכרנו את תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל החדשה . הכרנו גם את  כל תוכניות העבר  שהיו למדינת ישראל משנות ה-80. התרשמתי מאוד מהתוכנית החדשה  .ממטרותיה האופרטיביות וכן ממטרותיה הפדגוגיות .הפריט הבא מתאר את  מרכיבי התוכנית : התאמת תוכניות הלימודים, פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה, תכנים דיגיטליים, תשתיות ותחזוקה, ולבסוף הערכה של כל המשתנים.



תוכנית התקשוב של ישראל



 בבית הספר בו אני מלמדת ניתן לראות הלכה למעשה איך התוכנית באה לידי ביטוי ,בתחילה בכל כיתה הוכנסה עמדת מחשב  ומסך ,במקביל צוות המורות קיבל הדרכה כל מורה בהתאם לידיעותיה  . המטרה  היתה לבנות  שעורים ולשלב בהם את המחשב על פי דגמי הוראה מקוונת שהכרנו ולהתנסות בשעורים מקוונים .בית הספר  גם קיבל תמיכה טכנית של צוות טכנאים מהרשות המקומית . בסיום המחצית הראשונה של שנת הלימודים התבצעה הערכה ראשונית של ביצוע התוכנית .התלוותי למנהלת בית הספר  למשרד החינוך כדי להציג את העשייה הבית ספרית בנושא התקשוב. הצגנו את בית הספר ואת העשייה בתחום התקשוב בפני ועדה שרוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך ישב בראשה ,וזאת כדי לקבל את אישורה להמשך קבלת התקציב לציוד בית הספר ,בעגלות של מחשבים ניידים העוברות בין הכיתות ,מחשבים ניידים לצוות המורים ובלוחות חכמים בחלק מהכתות . אני רוצה לציין שהתרשמתי מאוד מן התהליך שבית הספר עובר כשלב ראשון לקראת הפיכתו לבית ספר המדגים  את שילוב התקשוב בהוראה. נראה  שתוכנית התקשוב החדשה מהווה שינוי תפיסתי ומעניקה כלים לצוות ההוראה להתמודד עם האתגרים והקשיים האופיניים ליצירת מהפך תפיסתי שהושרש במשך עשרות שנים ,עד שבשלו האמצעים הטכנולוגיים לקראת כניסה לעידן מתוקשב . החשיפה במסגרת ההקורס לתוכניות תיקשוב בינלאומיות ולמחקרים העוסקים בנושא מהווים עבורי מוקד ידע נוסף שחשיבותו רבה עבורי לאור העובדה  שבית הספר בו אני מלמדת הוא בית ספר מדגים תקשוב, וכל נסיון ומידע חדשני בתחום מהווה  גורם מסייע להצלחת והטמעת התוכנית בבית הספר. נראה שהמגמה באמת להביא לשינוי המיוחל במערכת החינוך . כיוון שלמורים יש תפקיד חשוב בתהליך והתוכנית שמה דגש על העצמת המורים בהדרכות ותמיכה טכנית ,אני תקווה שנשכיל לעשות את השינוי ולהטמיע את התקשוב בהוראה כי אין לנו דרך אחרת ,אל לנו לאחר את הרכבת ,   ואנחנו צוות ההוראה צריכים לרצות בזאת להתנסות ,לא לפחד מהטכנולוגיה ,לפתוח אופקים, להיות גמישים ויצירתיים .צריכה להיות גם הבנה מערכתית שזהו צו השעה להביא לשינוי ,והתוכנית תוכל לצאת לפועל ולא תיפול בשל הבירוקרטיה או בשל קיצוץ בתקציבים.