האם פייסבוק בבית הספר היסודי ?

רציתי לשתף אתכם בסוגייה שעלתה בשעור של ד"ר חגית מישר טל בקורס "היבטים גלובליים של התיקשוב". והיא שתלמידי בית הספר היסודי לא יכולים לפתוח פייסבוק אופציה זו חסומה במחשבים הנמצאים בבית הספר היסודיים בשל הוראה ממשרד החינוך וכיוון שהגיל המותר מבחינת פייסבוק לפתיחת חשבון הוא 13  .קורס זה רובו ככולו מנוהל ברשת החברתית פיסבוק . זאת אומרת הדיונים ,מצגות השעור , המשימות כולם מועלים לקבוצה סגורה שחברים בה כל הסטודנטים בקורס ומנחה אותה המרצה ד"ר חגית מישר טל .המטרה בלימוד מסוג זה היא כמובן אירגון הקורס ,במקום להכניס את כל מרכיבי הקורס לאתר המכללה כל הקורס מנוהל אך ורק בפייסבוק , אך לדעתי יש לכך ערך מוסף ומטרה נוספת לחשוף אותנו הסטודנטים לחינוך אשר רובינו עובדי מערכת החינוך לדרך חדשה שבה אנו יכולים לנהל את הלמידה המקוונת שלנו בבית הספר ,כמובן לפתוח קבוצה בה חברים ילדי הכיתה והמורה מנהל את הקבוצה .תחום הדעת יכול להבחר על ידי המורה . למידה בדרך זו יוצרת שיתוף פעולה בין התלמידים עצמם ובין המורה, גורמת לפיתוח מיומנויות שונות הן אוריניות והן תיקשוביות אצל התלמידים והופכת  את הלמידה לחוייתית .אך מנגד לא ניתן לעשות זאת ולעבור על החוק ובעיקר לא לשתף פעולה עם אותם ילדים שנרשמים למרות שאינם בני הגיל המתאים לכך ,הצעה נוספת שעלתה והיא שהתלמידים יעבדו בפייסבוק של הורייהם שגם לזה לדעתי יש טעם נפגם .לא ניתן לנהל למידה אמיתית שהיא בחסות ההורים . ההורים נידרשים אך ורק ליידוע ולא לשיתוף בלמידה .עד שלא תעשה חשיבה מחודשת בעניין ויתנו על כך את הדעת אל לנו כעובדי הוראה להפר חוק זה , למרות התועלת הגדולה . פייסבוק היא רשת חברתית ששנויה במחלוקת אצל רבים ובעיקר עובדי מערכת החינוך ,בשל מקרים רבים בהם בני נוער  יצרו קשר לא ראוי בפייסבוק וקשר זה המיט אסון על הנער ומשפחתו . אך כמו כל דבר בחיים צריך לדעת להפעיל שיקול דעת ולבדוק כל דבר לגופו .אם נסתכל מראות עיניו של הילד אז שימוש בפייסבוק למטרות למידה יהיה מאוד אטראקטיבי סוף כל סוף אין הפרדה בין עולם בית הספר לעולמו הפרטי של הילד .

למידה מרחוק

מהי למידה מרחוק? מה הם היתרונות בסוג של למידה כזו ? ומה הם החסרונות? .
פרופסור גבריאל סלומון כתב מאמר שנקרא : למידה מרחוק : האם למידה ? האם מרחוק? במאמרו זה כותב סלומון על כך שהאוניברסיטאות שהיו פעם מקור המידע שאליהן מגיעים כדי לקבל מידע וידע . בעידן החדש אמצעים טכנולוגיים  מחליפים את הצורך להגיע לאוניברסיטה ,המידע מצוי אצלך ואינך צריך לצאת מן הבית כדי לקבלו ולרוכשו.
" פתאום יכול אדם ללמוד כל דבר מכל מקום ובכל זמן, אדם יכול להשיג מידע לו הוא נזקק באפס זמן ובמאמץ מינימלי היציאה מן הבית לשם השגת מידע והכלה הפכה להיות מיותרת, נעלמה נדירות הידע ועמה ההפרדה בין השאיפה להשכלה לבין הבלי היומיום. את משימות ההשכלה הגבוהה יכולים אמצעים אלקטרוניים להחליף בקלות, או כך לפחות טוענים כמה ממתלהבי האלקטרוניקה ומנביאי העולם החדש והאמיץ. האם טענותיהם תקפות או שאני מעמיד כאן דחליל קש של איום שאינו קיים ? אולם חוששני שהאיום הוא אמיתי והטיעונים רציניים, כפי שניתן לראות כבר היום בארצות הברית כבר החלו במקומות כמו ,UCLA colorado, Berekly ומקומות אחרים. מוסדות אלה ורבים בעקבותיהם כבר החלו להפיץ באופן נמרץ תוכניות לימוד וירטואליות וכבר ניתן היום לרכוש תואר מתקדם במנהל עסקים באוניברסיטת Ciracuse תואר מתקדם בכלכלה מהונג קונג ודוקטורט מאוניברסיטת אריזונה, מבלי לצאת את הבית. " סלומון (2000) .זאת אומרת בכדי להיות עדכני ועכשיו האוניברסיטאות צריכות להציע לסטודנטים אפשרות ללמוד מהבית ללא צורך להגיע לאוניברסיטה באופן פיזי .אכן זה נראה מצוין גן עדן עלי אדמות , אך אליה וקוץ בה . האם למידה מרחוק יכולה להחליף לחלוטין את הלמידה פנים מול פנים? אז מתברר שגם לשיטת לימוד כזו יש חסרונות שהבולט ביותר ועליו ארחיב את הדיון הוא דוקא מהצד התרבותי ומהצד החברתי פסיכולוגי של הענין . מחקרים פסיכולוגים מראים שאינטראקציה ,דיון ,שיתוף פעולה ,חיכוך  בין בני אדם מביאים ללמידה והפנמה של הנלמד ,את הידע ניתן ליצור רק על ידי עיבוד המידע תוך כדי למידה משותפת עם אחרים .זה דבר שחסר בלמידה מרחוק צריך  להתמודד עם החומר לבד . ניתן ליצור דיון ,אך זהו דיון וירטואלי שבו לא רואים את הבעות הפנים של חברי הקבוצה ולא ניתן להבין דברים מהאינטונציה שבה הם נאמרו ולא לראות את שפת הגוף החשובה יותר ממה שנאמר .דבר נוסף שצריך לתת עליו את הדעת בלמידה מרחוק הבדלי תרבויות בין המורה לתלמידיו הבדלים אילו מאוד משפיעים על למידה מרחוק כי המורה לא מודע לתרבות ממנה באים תלמידיו והיא לפעמים אף זרה לו . ולכן מה שלמורה נראה כמובן מאליו לתלמידיו זה לא כך. לעומת זאת בלמידה פנים אל פנים התלמיד צריך לצאת מהתרבות שלו ולהתאימה לתרבות המורה  כדי שתתבצע למידה .הוכחה לכך ניתן לראות בכך שלמרות הנוחות של הדבר שניתן  להשאר בבית  ללא עצבים בעמידה בפקקים , ללא ביזבוז דלק או בבזבוז זמן מיותר למציאת  חניה ,  ישנה העדפה על ידי רבים ,כן  לצאת מן הבית , כדי לפגוש אנשים ולהתחכך אתם .אני שואלת את עצמי האם באמת אנו צועדים לקראת עידן בו אין צורך באינטראקציה חברתית ,כל אחד ישאר בביתו יעבוד וילמד רק בעזרת האמצעים הטכנולוגיים? האם נוכל לסגור את הפערים החברתיים והפסיכולוגיים  שיווצרו בעקבות כך ?  כי האדם הוא יצור חברתי הזקוק לחברה כדי להתפתח להתעצם לבנות לו דימוי עצמי ולפתח את בטחונו העצמי .

"פער דיגיטלי"

"פער דיגיטלי"  ביטוי הנשמע חדשות לבקרים.
 מהו פער דיגיטלי ? מדוע הוא נקרא כך? פער בין מי או מה ? האם הוא קיים במדינת ישראל ? אם קיים האם אפשר לצמצמו ואיך? אנסה כאן לענות על חלק מהשאלות וחלק מהשאלות תשארנה ללא מענה . אז אתחיל בפירוש מילוני: הפער הדיגיטלי (Digital Divide) הוא סוגיה חברתית פוליטית המתייחסת לפער בין אוכלוסיות בעלות גישה קבועה ויעילה לטכנולוגיות דיגיטליות לבין אלו שאין להם גישה זו. במילים אחרות, הפער הוא בין אלו שיש להם את היכולת להיעזר בטכנולוגיה הדיגיטלית לבין אלו שאין להם יכולת זו.(ויקפדיה ).לפי הגדרה זו אז במדינת ישראל שתי האוכלוסיות שניתן לזהות פערים ביניהן הם חילוניים וחרדים, ערבים ויהודים ובין האוכלוסיה המתגוררת   במרכז לאוכלוסיה המתגוררת  בפיריפרייה ובעיירות הפיתוח . כמובן שנמצא קשר ישיר בין המצב הסוציואקונומי ובין היכולת הדיגיטלית . בבואנו לבחון את הסוגיה  ניכר כי מה שעומד בבסיסו של כל שינוי מהמצב הקיים הינו מתן היזדמנות שווה ,והאמצעים המתאימים להתנסות באמצעים הדיגיטליים. בראש ובראשונה הגורם הדומיננטי והמשפיע במתן ההזדמנויות הינה מערכת החינוך שבה מתבצעת הלמידה והשימוש באמצעים טכנולוגיים ,לשם איתור מידע, איסוף מידע ועיבודו .ניכר כי יש מודעות עצומה במתן התנסות בכלים אילו שמגיעים לכלל האוכלוסייה כולל השכבות החלשות ,למשל בפרויקט שנקרא "מחשב לכל ילד" חולקו מחשבים לילדים שלא היו מצויים בביתם  ,למרות זאת אין די בכך להביא לצימצום  של הפער ,כיוון שבנוסף לאמצעי שהוא המחשב ,ללא סביבה תומכת המכירה את היכולות הרבות הטמונות  בכלי זה  ואמצעים טכנולוגיים משלימים הנמצאים בבית ,ומהווים נידבך נוסף המשלים את ההתנסות וההתמקצעות המלאה באמצעים הדיגיטליים לא יתבצע שינוי ,הפער לא יצטמצם. נוסף לפערים המתבססים על מצב סוציואקונומי ומנטלי ישנם פערים המתקיימים מסיבות אחרות עבור חלק מהחברה הישראלית ,הנובעים מהבדלים משוני בסדרי עדיפויות ומאורח החיים המקובל ,עיסוקי הפנאי ותרבות הבילוי .קיימות אוכלוסיות חרדיות  הרואות  בעידן הדיגיטלי ביטוי לתרבות מסוימת הנוגדות את אורח החיים השמרני על פיו הם נוהגים .להערכתי עם הזמן  וההתקדמות הטכנולוגית ,הורדת העלויות ועקב כך הזמינות של האמצעים הדיגיטליים, ובראש ובראשונה מודעות לחשיבות היכולת הדיגיטלית כדי להשתלב בעולם הגלובלי ,תאפשר את הרחבת מעגלי השימוש וחדירה לעוד שכבות באוכלוסייה שעד היום לא יכלו להרשות לעצמם רכישה ושימוש באמצעים טכנולוגיים וכן אוכלוסיות שאינן מודעות להתרחשויות הרוחשות ברשת .כפי שהצגתי את הדברים עד כאן אנסה לפתוח אשנב לשני העשורים הבאים: לפי קצב ההתפתחות הטכנולוגית ובכללה ההתפתחות הדיגיטלית ,העידן הבא יהיה כזה שללא רכישה בסיסת של יכולת דיגיטלית ,גם פעולות בסיסיות בחיי היומיום יהיו בלתי אפשרייות  למימוש . מערכת החינוך גם לה יהיה חלק נכבד בשינוי החשיבה בלמידה ובצורך במיומנויות דיגיטליות כדי להשתלב בה ולהצליח .ובאשר ל"פער הדיגיטלי" כל עוד יהיה פער על רקע חברתי וסוציואקונומי יהיה גם פער דיגיטלי.

הצגת תוכנית התקשוב של ישראל "במרכז ללימודים אקדמאיים"

ביום שני השתתפתי במפגש שהתקיים במכללה, שבו הוצגה תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל על ידי רוני דיין מנהל גף ישומי המחשב במשרד החינוך  ורונית נחמיה מפקחת תיקשוב ארצית . כן נכחו עוד פרו"פ דוד חן דקאן החינוך במכללה ,ד"ר גילה קורץ ראש ההתמחות בתקשוב ולמידה במכללה ,מרצים שונים מן המכללה ובוגרים  של המגמה .   רוני דיין הציג את התוכנית שקראנו וניתחנו בשעורים שלנו במכללה כפי שפרטתי בפוסט הקודם שלי . אני רוצה להתייחס לנושא  שעלה בהצגת התוכנית וזו הדרך ליישום התוכנית והמשאבים בהם יוכלו המורים להשתמש כאשר ירצו לבנות שעורים מתוקשבים כפי שהוא נקרא בתוכנית תכנים דיגיטליים . רוני דיין הפנה אותנו לאתר שנקרא פורטל התוכן הדיגיטלי  שבו יש פירוט של כל הנושאים הנלמדים  בבית הספר היסודי ,לפי תוכנית הלימודים בכל מקצוע, ופעילויות בנושאים שונים שפותחו על ידי ספקי תוכן חיצוניים שאושרו על ידי משרד החינוך .אילו סביבות למידה סגורות ,הכניסה לסביבות הלמידה שלהם היא עם שם משתמש וסיסמא   . אם נסתכל על הפעילות שרוחשת ברשת בתקופה האחרונה אז המגמה שתופסת תאוצה היא פתיחות ושיתופיות הרבה מאוד תכנים ופעילויות עולות לרשת .הן אינן סגורות וניתן לעשות בהם שימוש ,כמובן ללא הפרת זכויות יוצרים . לדעתי צריך יותר להאמין שהמורים הם אלה המכירים טוב את תלמידיהם ומסוגלים לבנות שעורים בצורה מיטבית הם צריכים לקבל הדרכה ותמיכה ולהשתמש בסביבות למידה פתוחות בלבד כפי שהתנסנו בסמסטר הקודם  כאשר בנינו יחידת לימוד א- סינכרונית , שהתבססה על תכנים פתוחים ברשת .ועל כן לדעתי השיתוף פעולה עם ספקי תוכן שונים לא הכרחי לשם בניית תכנים דיגיטליים .תחום נוסף שעלה בהצגת התוכנית זה הנושא של  התאמת תוכניות הלימודים ,תוכניות הלימודים המוכרות לנו משנים קודמות שלפיהן לימדנו עד כה כאשר לימדנו בשיטה המסורתית ,התוכניות סגורות ומתאימות יותר לעידן הקודם .עם תוכניות אלה רוצים לפתח לומד עצמאי ,חוקר וכן לתת מענה לשונות של תלמידים כאשר הם נבחנים וצריכים לעמוד בסטנדרטים . ופה אצטט את דבריו  של פרו"פ דוד חן "שתוכניות הלימודים הן מהמאה ה-19 ואותן מביאים לתלמידים שצריכים ללמוד את מיומניות המאה -21 " .כאשר  נדרש מהילדים לעמוד בדרישות ובסטנדרטים  של התוכנית ולהציג בקיאות ולעמוד בהיישגים המצופים מהם  ,כשתוכנית התקשוב מטרותיה לייצר לומד עצמאי וחוקר עם מענה לשונות בין התלמידים אז נשאלת השאלה איך ניתן ליישם זאת אם התלמיד צריך להגיע לסטנדרטיים שווים בידע ובקיאות ?

למרות כל זאת אני רואה שינוי בתפיסה המערכתית יש חשיבה .יש ביקורת, לומדים ממדינות אחרות ומן העבר והציגו תוכנית  טובה ומקיפה, חשוב מאוד  שתצא לדרך וסוף כל סוף תהפוך את בתי הספר לרלוונטים לתלמידים.

אני מצרפת את הסרטון בו רואים את רוני דיין  מציג את  התוכנית במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה .וסרטון שני בו פרו"פ דוד חן מביע דעתו על התוכנית כפי שהוצגה על ידי רוני דיין.

תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל



במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב "בהנחיית ד"ר חגית מישר טל הכרנו תוכניות תקשוב לאומיות של מדינות שונות בעולם, ניתחנו אותן ועמדנו על ההבדלים ביניהן ,מצאנו תוכניות תקשוב שהן  אינסטרומנטלית ואחרות לא ,כאלה שהן חדשניות וכאלה שהן שמרניות ,והיו גם תוכניות ראדיקאליות . בדקנו את המטרות הפדגוגיות ואת המטרות האופראטיביות של התוכניות . הכרנו את התוכנית של בריטיה שנחשבת כמובילה ופורצת דרך, בתי הספר בבריטניה מתוקשבים והתלמידים לומדים באמצעות המחשב , התשתיות טובות מאוד ,מדובר על מחשב לכל שישה ילדים .הבנתי שהדרך להצלחת התוכנית היא בבדיקתה המתמדת על ידי מחקרים שנערכו כל כמה שנים כדי לבדוק  את יעילות התוכנית והצביעו על הצורך בשינויים כדי להגיע ליישום מיטבי של התוכנית .אחרי הכרות עם תוכניות שונות ,בשעור האחרון הכרנו את תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל החדשה . הכרנו גם את  כל תוכניות העבר  שהיו למדינת ישראל משנות ה-80. התרשמתי מאוד מהתוכנית החדשה  .ממטרותיה האופרטיביות וכן ממטרותיה הפדגוגיות .הפריט הבא מתאר את  מרכיבי התוכנית : התאמת תוכניות הלימודים, פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה, תכנים דיגיטליים, תשתיות ותחזוקה, ולבסוף הערכה של כל המשתנים.



תוכנית התקשוב של ישראל



 בבית הספר בו אני מלמדת ניתן לראות הלכה למעשה איך התוכנית באה לידי ביטוי ,בתחילה בכל כיתה הוכנסה עמדת מחשב  ומסך ,במקביל צוות המורות קיבל הדרכה כל מורה בהתאם לידיעותיה  . המטרה  היתה לבנות  שעורים ולשלב בהם את המחשב על פי דגמי הוראה מקוונת שהכרנו ולהתנסות בשעורים מקוונים .בית הספר  גם קיבל תמיכה טכנית של צוות טכנאים מהרשות המקומית . בסיום המחצית הראשונה של שנת הלימודים התבצעה הערכה ראשונית של ביצוע התוכנית .התלוותי למנהלת בית הספר  למשרד החינוך כדי להציג את העשייה הבית ספרית בנושא התקשוב. הצגנו את בית הספר ואת העשייה בתחום התקשוב בפני ועדה שרוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך ישב בראשה ,וזאת כדי לקבל את אישורה להמשך קבלת התקציב לציוד בית הספר ,בעגלות של מחשבים ניידים העוברות בין הכיתות ,מחשבים ניידים לצוות המורים ובלוחות חכמים בחלק מהכתות . אני רוצה לציין שהתרשמתי מאוד מן התהליך שבית הספר עובר כשלב ראשון לקראת הפיכתו לבית ספר המדגים  את שילוב התקשוב בהוראה. נראה  שתוכנית התקשוב החדשה מהווה שינוי תפיסתי ומעניקה כלים לצוות ההוראה להתמודד עם האתגרים והקשיים האופיניים ליצירת מהפך תפיסתי שהושרש במשך עשרות שנים ,עד שבשלו האמצעים הטכנולוגיים לקראת כניסה לעידן מתוקשב . החשיפה במסגרת ההקורס לתוכניות תיקשוב בינלאומיות ולמחקרים העוסקים בנושא מהווים עבורי מוקד ידע נוסף שחשיבותו רבה עבורי לאור העובדה  שבית הספר בו אני מלמדת הוא בית ספר מדגים תקשוב, וכל נסיון ומידע חדשני בתחום מהווה  גורם מסייע להצלחת והטמעת התוכנית בבית הספר. נראה שהמגמה באמת להביא לשינוי המיוחל במערכת החינוך . כיוון שלמורים יש תפקיד חשוב בתהליך והתוכנית שמה דגש על העצמת המורים בהדרכות ותמיכה טכנית ,אני תקווה שנשכיל לעשות את השינוי ולהטמיע את התקשוב בהוראה כי אין לנו דרך אחרת ,אל לנו לאחר את הרכבת ,   ואנחנו צוות ההוראה צריכים לרצות בזאת להתנסות ,לא לפחד מהטכנולוגיה ,לפתוח אופקים, להיות גמישים ויצירתיים .צריכה להיות גם הבנה מערכתית שזהו צו השעה להביא לשינוי ,והתוכנית תוכל לצאת לפועל ולא תיפול בשל הבירוקרטיה או בשל קיצוץ בתקציבים.

היישגים ותקשוב

מושג השגור הרבה במערכת החינוך היישגים .בודקים היישגים של תלמידים, מחפשים דרכים לשפר היישגים ,מקצים שעות נוספות למקצועות הליבה כדי לשפר היישגים ,נותנים קדימויות למקצועות שונים ,מתכוננים למבחני המיצ"ב ומחפשים להעלות את ההיישגים . מבחני הבגרות גם הם יוצרים תחרות בין בתי הספר ברמת ההיישגים של התלמידים . כל מערכת החינוך מהשר העומד בראשה, המנכ"ל ,מפקחים ,הרשויות המקומיות ,המנהלים והמורים טרודים כל הזמן ,איך להשיג שיפור בהישגים של התלמידים ,בבתי הספר השונים ברשות המקומית ובעולם? נשאלת השאלה האם ילדי ישראל יגיעו להישגים גבוהים ויתברגו גבוה בדרוג העולמי?
לאחרונה שסוגית תקשוב מערכת החינוך תופסת תאוצה ,נערכים  מחקרים רבים הבודקים האם הוראה בסביבות למידה מתוקשבות משפרת את ההיישגים של התלמידים ?  התוצאות נחלקות  לשתיים , יש מחקרים המראים שהוראה המתבצעת בסביבות למידה מתוקשבות הביאה לשיפור ההיישגים .לעומתם יש מחקרים המראים שעל אף השינוי בדרך ההוראה והשימוש במחשבים ,לא היה  שיפור ברמת ההיישגים של התלמידים . אבל התלמידים הראו יותר מוטיבציה ללמידה ,הנאה מן השעורים ומעורבות גדולה יותר בשעור . ואני שואלת האם אנו יכולים לבטל זאת ? האם זה שאנו מחפשים  כל הזמן דרכים  לשפר את ההיישגים של תלמידינו אנו לא חוטאים למטרה של הלימוד שהיא הנאה ,מעורבות , מוטיבציה של התלמידים בשעור? האם כל זה  לא יוביל בסופו של דבר  לשיפור ההיישגים של תלמידינו ? אסור לנו לזנוח את השינוי שהטכנולוגיה יכולה ליצור בבתי הספר ולהופכם לרלוונטים לתלמידים ,להכינם לעולם הגלובלי של המאה 21. אין ספק שהישגיות והיישגים גבוהים הם כלים להשתלב בעולם זה. אך אל לנו לקדש זאת .

התועלת בשילוב סרטונים בהוראה

בקורס " הערכת טכנולוגיות מידע וידע " בהנחיית ד"ר ליאת איל עסקנו השבוע בהערכת סרטים ,ומהי הדרך היעילה ביותר לשלב סרטונים בשעור ? ראינו שסרטון יכול לתת מענה למיומנויות ואסטרטגיות שונות ,ליצור התלהבות בשעור ,ריכוז וקשב , אלמנט ההפתעה  בשעור ועוד...
הכרנו בשעור את  חרוט ההתנסויות שלDale איגר דייל היה החוקר שעל שמו קרוייה הפירמידה הזו.חרוט דייל הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה העוסק בלמידה.
חרוט דייל הוא תרשים המתאר יעילות של למידה בהתאם להתערבות המדיה בחוויות למידה.
התרשים מתאר את תוצאות מחקר שנעשה ע"י אדגר דייל בשנות השישים.
עפ"י מחקרו, השיטה שהכי פחות אפקטיבית,כלומר, קצה הקונוס
היא למידה ממידע שמוצג באמצעות סמלים מילוליים, כלומר, הקשבה למילים מדוברות.
השיטה הכי יעילה, זאת שנמצאת בתחתית הקונוס,
היא המערבת חוויות למידה ישירות ובעלות תכלית.
 המסקנות הן :כאשר אדם קורא טקסט הוא יזכור רק 10% ממנו כשיקשיב יזכור  20% ממה ששמע , 30% מהחומר יזכור כשיסתכל  בתמונות,50% מהחומר  נשאר בזכרון כאשר יצפה  בסרטונים והדמיות .מסקנה כוללת ככל שאנחנו פעילים יותר הסיכוי שנזכור את החומר גדול יותר ואז תהיה הבנית ידע וככל שנהיה יותר פאסיביים נזכור פחות . על כן  אנחנו המורים בבואנו לתכנן שעור, עלינו להפעיל שיקול דעת ולקחת בחשבון את הממצאים הנ"ל .לשלב בשעור בתבונה אמצעים ויזואליים כמו תמונות , תרשימים . גראפים וכמובן סרטונים והדמיות . כדי לקדם את תלמידינו ולעשות את השעור למענין יותר ואפקטיבי עבור תלמידינו.ועכשיו למשהו מעשי עבורנו המורים אני מצרפת קישור למאמר שהתפרסם במס"ע

הוראה באמצעות וידאו - סרטי חינוך והוראה באינטרנט מהמדור: דרכי הוראה

 מחבר: פני ברסימנטוב .

כותב המאמר פורש בפנינו את כל האתרים בהם ניתן למצוא סרטונים המתאימים לתחום החינוך .

אז כאשר אנו רוצים לדבר על תופעה , ללמד על מדינה כלשהיא , להסביר מהי פונקציה, חפיפת משולשים ועוד נושאים רבים ומגוונים צריך לזכור את החרוט של דייל .היום כאשר המחשבים המחוברים לברקו נמצאים בהרבה כיתות אז הצד הטכנולוגי והנגישות נפתרו או ניתן לתת לתלמידים לצפות בסרטון בבית ולמקדו בנושאים החשובים להבנת הנושא של השעור .