"שוב ושוב חוזרת הרפורמה"

"שוב ושוב חוזרת הרפורמה" זה השם שנתן לארי קיובן למאמרו שמטרתו הינה להאיר את סוגיית חזרתן הבלתי נמנעת של רפורמות בית -ספריות. למאמר נחשפתי בקורס של פרופ' וולנסקי עמי "סוגיות במדיניות החינוך" המחבר שוטח בפנינו את הסוגיה שרפורמות נעשות במערכת החינוך, בדיונים על דרך ההוראה הרצויה דובר על הנעת תלמידים על בסיס תחומי הענין שלהם הציגה רעיונות על ה"ילד השלם" החינוך הבית ספרי טענו מפתחי הרפורמה צריך להתחבר לעולם האמיתי .רצו להפוך את בתי הספר למקומות ממוקדי ילדים ויצאו נגד ההוראה בה המורה במרכז והוא סמכות הידע . קיובן טוען שמעט מאוד מן השינויים המתוכננים חלחלו לכתות עצמן ואילו הן נשארו נאמנים לשיטת ההוראה הקודמת .חוקרים ואנשי מקצוע מעלים על נס את הלמידה השיתופית ,את מעורבותם הפעילה של תלמידים ואת סגולותיהם של מחשבים שולחניים אינטראקטיביים. אז על פי קיובן ואף על פי מה שאני רואה בבתי הספר חדשות לבקרים משנים והופכים את תוכניות הלימודים ואת שיטות ההוראה ,כל השיטות ותוכניות הרפורמה אינן מצליחות להטמע בכתות . ושוב יושבים ומגבשים רפורמה חדשה .בכתבה שהתפרסמה היום בכלכליסט אומרת פרופ' תמר אריאב נשיאת מכללת בית ברל ויו"ר פורום ראשי המכללות לחינוך : "צריך לוותר על בחינות הבגרות" בטוחה שהיעדים שמציב משרד החינוך בעייתיים. התיקון,  יבוא גם מביטול הבגרויות: "זה יגרום לכך שהמורה יהיה זה שימליץ על תלמידים לאוניברסיטה" עוד אומרת פרופ' אריאב שבכדי  להדגים ניתוב לא נכון של משאבים המוביל לפגיעה בנושאים הזקוקים לטיפול מיידי, פרופ' אריאב מביטה על התחום הטכנולוגי בבתי הספר. "במסגרת פרויקט 'התאמת מערכת החינוך למאה ה־21', קבעו סטנדרט של איך כל הכיתות ייראו. כבר עכשיו אני אומרת לך שבעוד חמש שנים, חלק גדול מההשקעה הזו יירד לטמיון כי אנו כבר נהיה במקום אחר. "משרד החינוך קיבל 400 מיליון שקל כדי למחשב את מערכת החינוך, והיעד הוא להתקין מקרן בכל כיתה. עד שיעשו את זה, לכל התלמידים כבר יהיו טאבלטים". "משרד החינוך תקוע", היא טוענת בנחרצות. "יש כל כך הרבה בירוקרטיה, צריך  לייעל את המערכת ולנהל את המשאבים בצורה מושכלת".קישרתי כאן בין מאמרו של לארי קיובן שנכתב על הרפורמות בארה"ב לבין דבריה של נשיאת מכללת בית ברל פרופ' תמר אריאב שפורסמו היום נראה ששניהם מדברים על כך שיש תחושה של רצון מצד העומדים בראש המערכת להביא לשינוי, אך המציאות בשטח היא לא כזו .לכל קברניטי החינוך עדין לא ממש ברור מהי התרופה המתאימה להבראתה של מערכת החינוך ולכן מנסים רפורמות שונות ,תוכניות שונות אך ברמת הכתה הן לא תמיד ישימות ולכן הן נופלות ואז שוב מחפשים שינוי וכך הלוך ושוב ללא תכלית אחת יעילה וישימה.

תאוריית ה-Flow

בקורס של פרופ' רונן מיקי "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים "נחשפנו לתאוריית ה- Flow של מייק צ'יקסנטמיהאי .צ'יקסנטמיהאי, גדל באיטליה שאחרי מלחה"ע ה-2. כידוע, מציאות החיים בתקופה זו הייתה מציאות קשה אשר הביאה הרבה אנשים למצב של חוסר אונים ודיכאון. למרות מצב קשה זה צ'יקסנטמיהאי יכל להבחין גם באנשים שהיו שמחים, הקרינו תחושת ביטחון והיו אופטימיים לגבי עתידם. תופעה זו סקרנה אותו עד מאוד וברבות השנים הוא הקדיש את מחקרו להבנת סוגייה זו. כך בעצם צ'יקסנטמיהאי פיתח את תאוריית הזרימה – Flow אשר יודעת לתת הסבר מרתק לתופעה מרתקת לא פחות. מרכיבי הזרימה:המשימה מאתגרת ודורשת מיומנות, המשימה דורשת ריכוז, ישנם יעדים ברורים, ישנו משוב מיידי לפעולה, ישנה מעורבות עמוקה ללא מאמץ, קיימת תחושת שליטה, תחושת העצמי שלנו נעלמת, תחושה ממש של העדר רגש כי כול כולנו עסוקים במשימה, תחושה שהזמן עוצר מלכת תחושת הזרימה מתאפשרת כשאנחנו מתעסקים בעצם בחוזקות שלנו, ברגע שאנו יודעים להשתמש בהם ביום-יום כך תגבר תחושת הזרימה ובהתאם לכך תחושת הסיפוק והאושר מהחיים.אנו המורים עלינו לקחת תיאוריה זו ולהסתמך עליה בבואינו לתכנן שעור יש לשלב משחקים לימודיים ולאתגר את התלמידים בפעילויות שיצרו אצל התלמידים את הרצון והמוטיבציה ללמידה .שילוב המחשבים בלמידה נותנים מענה לתיאוריה זו ניתן לתלמידים משימה מאתגרת הדורשת  מיומנות ,ריכוז ויעדים ברורים ניתן להם משוב מידי כל זאת ניתן להשיג בסביבות למידה מתוקשבות תאורית הזרימה משתלבת בשעורים שלי עם הכנסת הטכנולוגיה לשעורים . כעת ניתן להבין מדוע ילדים ואף מבוגרים יושבים שעות מול מסכי המחשב ומאבדים את תחושת הזמן כאשר הם משחקים במשחקים שונים ומאתגרים הגורמים להם תחושת סיפוק והנאה .
מצרפת סרטון בו רואים את מייק צ'יקסנטמיהאי מתאר ומסביר את תאורית הזרימה

השפה הטכנולוגית החדשה של ימינו

כמדי שנה בחנוכה מעלים את מופע הפסטיגל מופע בו משתתפים כוכבי הילדים ומבצעים שירים חדשים בנושא מסוים והשנה כמה מפתיע הנושא של הפסטיגל הוא המחשב המופע  נקרא i פסטיגל . כאשר שמעתי את שיר הנושא של הפסטיגל הבנתי שבשנים האחרונות התפתחה כאן שפה חדשה ובה מושגים רבים שלא היו ידועים כלל והיום נראים כמובן מאליו לדוגמה: לייק ,גוגל, לתייג,דיגיטל ,קליק, קובץ ,דיסקון -קי ,יו טיוב, אינטרנט, דוט קום וכו'

אם נעצור לרגע ונחשוב על כך, ישנו דור שאינו מבין משמעויות של מילים שונות אילו , ואילו הדור הצעיר נולד לתוכם ומשתמש בם רגע לאחר שלב הינקות .כמובן שהעידן החדש והשפה החדשה מהווים אתגר ממשי לדור הבוגר אך חייב להיות מעודכן על מנת שיוכל לתקשר עם נכדיו ולבצע פעולות בסיסיות בחיי היומיום שכיום כבר לא ניתן לקיימם בדרכים המסורתיות . מי שזהה ראשון ועל כך ראוי לכל המחמאות הוא משרד החינוך, על הניתוח, הבנת הצורך ומימושו בצורה שיצרה משוב ערכי בדמות סיוע לקהילה והוא הפרויקט שנקרא "קשר רב דורי"  "תכנית "הקשר הרב דורי" הינה תכנית ערכית חינוכית הבונה גשר ערכי בין דורי, ומחזקת את מערכת הקשרים בין תלמידי בית הספר  לבין האוכלוסייה המבוגרת, באמצעות הסביבה הטכנולוגית. התוכנית מופעלת ע"י משרד החינוך בשיתוף מינהל מו"ט, המזכירות הפדגוגית, מורשת קהילות ישראל, המשרד לאזרחים ותיקים ובית התפוצות. המפגשים מזמנים דיאלוג יצירתי  פורה ומפרה, בו כל צד תורם מיתרונותיו לחיזוק הקשר הבין –דורי. למידה הדדית נוצרת באמצעות תהליך החקר והחוויה המשותפת, כל אלה תורמים להבנה טובה יותר של בן הדור האחר ובכך יוצרים מערכת שורשית וערכית בחברה. (נלקח מתוך מצגת שפורסמה על ידי משרד החינוך).
בפרויקט זה יש שיתוף פעולה והפריה הדדית בין תלמידי בית הספר לאוכלוסיה הבוגרת, כאשר התלמיד מלמד את המבוגר את יסודות המחשב והשימוש באינטרנט ואילו המבוגר מספר לתלמיד על חייו, על ההסטוריה וקצת מנסיונו האישי בחיים בנושאים אטרקטיביים ובעלי ענין שיעשירו את עולם הידע של התלמיד הצעיר. כל מה שהיום נראה לנו מובן מאליו רק לפני עשרים שנים היה נראה כמדע בדיוני. מה שמצית את הדמיון הוא המחשבה כיצד יראו חיינו בעוד עשרים שנים, ומה תהיה השפה המדוברת בתקופה זו? מה שבטוח שבתקופה זו אני אהיה שייכת לדור הבוגר ואצטרך ללמוד שפה זו.
מצרפת את הקליפ של הפסטיגל צפו והאזינו לשפה החדשה שנולדה כאן

העולם בכף ידם: על היתרונות של לימודים בסביבה ממוחשבת

גילה בן הר היא מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח). עונה על השאלה שמעסיקה הורים רבים באשר לשילוב הטכנולוגיה בבית הספר האם שילוב הפייסבוק והיו טיוב בתוכניות הלימוד בבית הספר יגרום לילדינו הסחת דעת? או אולי בעצם יכין אותם לחיים האמיתיים? גילה בן הר עונה להורים המודאגים בכתבה שהתפרסמה בירחון להיות הורים אומרת גילה: "אני שומעת הורים מודאגים רבים שואלים – האם השימוש במחשב בבית הספר לא יפגע לילדינו בחשיבה וביכולת ההבעה? האם לא יגלשו במהלך השיעורים לפייסבוק, ישוחחו בצ'ט עם חבריהם או יעדכנו אותם ב-140 תווים בטוויטר, במקום להקשיב למורה? זה נכון שאנו, כהורים, זקוקים לשקט כדי להתרכז ועושים בדרך כלל פעולה אחת בזמן נתון. אבל ילדינו כבר מזמן אינם כאלה – הם יכולים להאזין למוזיקה, להשאיר את הטלוויזיה דולקת ולעסוק גם בתכנים לימודיים. זו עובדה קיימת: הילדים נמצאים במספר עולמות בעת ובעונה אחת, וכך יהיה גם בעתיד, במקום העבודה שלהם. תפקידנו לאתגר אותם לדעת לתפקד בעולם גדוש בהסחות דעת, וללמוד להניח להן לזמן נתון על מנת לעסוק בנושאים רלוונטיים. "
לדעתי מיומנויות המאה 21 שתוכנית התקשוב החדשה מדברת עליהם באים לידי ביטוי כאן ,להכין את התלמידים לאתגרים החדשים העומדים בפניהם וזוהי משימתו של בית הספר העתידי וזאת בעזרת  כלים ואמצעים שבאמצעותם ניתן לממש יעדים חינוכיים חברתיים ,ללמד אחרת מדור ההורים וליצור מוטיבציה אצל הילדים לחקור ולרכוש ידע וזאת בעזרת המחשות ויצירתיות שרק בעזרת המחשב ניתן לפתח אותן . הייתי אפילו מרחיקה לכת ואומרת להורים המודאגים אמצעים אלה אינם נחלת הדור הצעיר בלבד עזרו אומץ כנסו והתנסו גם אתם ביו טיוב, בפיסבוק ובכלים נוספים  וגלו בעצמכם כי המחשב טומן בחובו עולם שלם של יכולות למידה ופיתוח חשיבה ביקורתית  אצל ילדכם ומעל הכל התנסות שלכם ושימוש באמצעים שונים יכול להוות קשר ואמצעי תקשורת בין הורים וילדים ,הנותנת להורים אפשרות נוספת בהצצה לעולמם הפנימי של ילדיהם ואף לנסות לסגל לעצמם את היכולות של ילדיהם לפיצול הקשב למרות שהילדים הם ילידים דיגיטליים  ההורים הוא מהגרים דיגיטאליים.
אני מצרפת קישור לכתבה המלאה שהתפרסמה ב"להיות הורים" בתאריך 27.10.11

מנהרת הזמן באמצעות הפייסבוק

לפני כמה שבועות קיבלתי הצעת חברות מאוד מפתיעה בפייסבוק מתלמידה שלי,שהייתי המחנכת שלה בכתה ה' לפני 15 שנים .מאחר ועברו 15 שנים ויחסי הגומלין בין מורה ותלמיד אחרי תקופה כזאת מקבלים מימד שונה עניתי בחיוב, ומכאן התפתחה שיחה מעניינת שהביאה אותי לתובנות מקצועיות וחברתיות מנקודת מבט שונה, בהתאם לתקופת הזמן שחלפה מאז הפרידה, עם סיום הלימודים.האירוע שתואר העלה בליבי מחשבות לגבי הרשת החברתית העוצמתית שהפכה להיות נפוצה כל כך ושימושית בחיי היומיום. הפיסבוק מאפשר איתור מידי של דמויות ,חברים ,קרובי משפחה ,מן העבר באופן כמעט מיידי ופותח אפשרויות ליצירת וחידוש קשרים חברתיים של קבוצות ואירגונים. ומנגד מאפשר יצירת קשרים חברתיים חדשים. פתיחת אפשרויות עסקיות ויצירת עולם תוכן חדש. כל הסיטואציה התאפשרה הודות להיווצרות תשתית טכנולוגית מהפכנית המאפשרת יצירת קשרים מהעבר ובניית קשרים מהעתיד וזאת הודות לשני מרכיבים מהפכניים שנוצרו בתקופה האחרונה מרכיב ראשון: תפוצה ושימוש בהיקפים אדירים כמעט בכל בית ובטווח גילאים נרחב ,מה שמהווה קרקע פוריה וכיסוי מוצלח לאיתור ויצירת הקשר המבוקש .מרכיב שני זה האפשרויות הטכנולוגיות שנוצרו עם המצאת הפייסבוק מעבר למימד האישי.שרשרת חדשה של התפתחויות מפתיעות שנוצרו והתהוו באמצעות הפייסבוק בצורה מפתיעה ומהירה כאשר החולייה הבאה בשרשרת היא רק ענין של זמן שהכלי מאפשר.אנו עדים בתקופה האחרונה גם לכך שהפייסבוק הוא כלי תומך ומשפיע לביצוע שינויים חברתיים ומהפכניים המביאים לשינויים מרחיקי לכת ,הן פוליטית מדינית והן פוליטית חברתית, ספק רב אם אירועים אלו היו מתרחשים ואם היו מתרחשים בודאי שלא בקצב ובדינמיקה שאופינית לעידן הפיסבוק. "אביב העמים "בארצות ערב והקריאה לצדק חברתי אצלנו. אכן מדובר בכלי ייחודי שבשימוש מוסכל ונכון ניתן להתגונן מהסכנות הטמונות בו ולהנות מהכלי החדשני ורב העוצמה שפרץ בסערה לחיינו. יכולת התקשרות אל העבר ופתיחת דף חדש לעתיד והכל בלחיצת כפתור ובלי לצאת מן הבית. ולסיכום אני מצרפת כתבה שהתפרסמה בעיתון הארץ בתאריך 17.8.11 שנקראת "אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם"מאת דייוויד קירקפטריק.על הרשת חברתית ,פייסבוק היא חברה מלאה בסתירות פנימיות. מצד אחד, היא צמחה במהירות חסרת תקדים ומעסיקה את הגולשים החברים בה במשך שעות ארוכות בחודש, אך מצד שני, היא חברה צעירה, אטומה למתבונן מן החוץ, שמסרבת בעקשנות לצאת להנפקה ציבורית (כי אז לא תהיה אטומה למתבונן מן החוץ), ובמובנים רבים משנה מהיסוד את התפישה המודרנית של "פרטיות". היא התגלתה, כאמור, כתשתית הטכנולוגית שעל גבה מתארגנות מהפכות: מהדחת מובארק ועד מחאת האוהלים. היקף השפעתה אינו הולם כלל את גילה הצעיר (השירות הושק לראשונה בפברואר 2004) ואני יכול להעיד שיש לי סטודנטים שלא יכולים לדמיין את חייהם בלעדיה. כך כותב  יובל דרור

העתיד כבר כאן- האמנם?

היום נפתחה שנת הלימודים תשע"ב ,וזהו זמן טוב לבדוק איך המהפכה הדיגיטלית מתבצעת הלכה למעשה בחינוך הן בעולם וכנגזרת מכך גם בישראל?. "בחזרה לעתיד " כך נקראת הכתבה בעיתון "ישראל היום"שהתפרסמה ביום חמישי  בתאריך 1.9.2011 הכתבה מגוללת לפנינו את מהפיכה זו . נכתב שם כי:
 "כיתות ממוחשבות, מחברת דיגיטלית לכל תלמיד וספרים באינטרנט - זה העתיד שאליו צועדות מערכות חינוך בעולם • ומה עם ישראל? עוקבים, אבל בינתיים התוכניות אפילו לא על הנייר". נשמע דמיוני ?אז בדרום קוריאה התלמידים לומדים כך ,וזה מה שנכתב בכתבה :"התלמידים במערכת החינוך בדרום קוריאה יגיעו לכיתות עם מחשבי טאבלט, וכל הספרים והחומר הנלמד יהיו ממוחשבים וזמינים לקריאה במחברת הדיגיטלית. את מקומם של הלוח והגיר יתפוס מסך גדול שיהיה מחובר למחשבו של המורה. מיותר לציין שכל בתי הספר במדינה מרושתים אלחוטית ומחוברים לאינטרנט. מצגות מולטימדיה, מסמכים אינטראקטיביים ומאגרי מידע אינטרנטיים הם כלים המשמשים את תלמידי דרום קוריאה כבר בימים אלו."עוד נכתב שד"ר עופר רמון מנהל אגף מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך יצא לדרום קוריאה לבדוק האם ניתן להביא זאת גם לישראל, הוא צופה ומקווה שגם בישראל יגיעו התלמידים עם טאבלטים וספרי לימוד דיגיטלים .אין ספק שמערכת החינוך שלנו עושה צעד חשוב מאוד בנושא,כפי שכבר כתבתי ברשומות הקודמות על תוכנית התקשוב של ישראל, אך נשאלת השאלה האם שוב נהיה מאחור ? בימים אילו שוקדת מערכת החינוך על הטמעת ארבעת דגמי ההוראה השונים ללמידה מתוקשבת : מקרן ומחשב בעמדת מורה ,ודגם נוסף זה עבודה עם לוח אינטראקטיבי בעמדת מורה , דגם נוסף שבו התלמידים יעבדו עם מחשבים ניידים בעגלות מחשבים על פי מספר התלמידים ודגם נוסף מספר מחשבים קטן  יותר לקבוצות תלמידים .על פי ההתפתחות המהירה ,ההמצאות החדשות והרצון ליעל את הפשטות  והנגישות של הטכנולוגיה , אז דרך למידה כזו כמו שמשרד החינוך מתחיל להטמיע בבתי הספר בארץ ניראת כבר מיושנת למרות שהיא עדיין לא הגיעה  לכלל בתי הספר בארץ . נראה כבר כי זוהי טכנולוגיה מיושנת לעומת זו שמשתמשים בה בדרום קוריאה.האם נזכה גם אנחנו כאן בישראל לראות כתות כאלה? האם ילדי ישראל יזכו גם ללמוד כך?קשה לצפות זאת אך ברור לחלוטין שזהו הכיוון החדש שיש לשאוף ולהגיע אליו. אכן כתבה מעניינת ומציתה את הדמיון.

המורה המקוון

אני עומדת בפני סיומו של סימסטר ג' ,ואולי זהו זמן מצוין לבדוק את ההתפתחות המקצועית שלי . איך אני הופכת למורה שיודעת לשלב את הטכנולוגיה בהוראה ? איך הלימודים לתואר שני בתקשוב הביאו לשינוי בידע ובחשיבה שלי ?כיצד תראה ההוראה -למידה שלי בעתיד ? במאמרו של ד"ר אברום רותם "המורה המקוון: למידה -הוראה אחרת" השכיל ד"ר אברום רותם לתאר את התהליך שעובר מורה מהיותו מורה המלמד בדרך מסורתית ועד לשינוי המיוחל, הפיכתו למורה מקוון מיטבי .בתחילה המורה צופה מביע התנגדות או שימוש פאסיבי במחשב לצורכי הוראה -למידה.השלב השני אשליית הידיעה התנגדות לשינוי בפרדיגמת הוראה -למידה ,יש למורה תפיסה שגויה לטכנולוגיה המהווה עזר בלמידה -הוראה .וזאת בעקבות שליטה חלקית במיומנוית המחשב. השלב השלישי אותו עובר המורה המסורתי התעוררות, המורה מבין את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה לשם הוראה -למידה ,אך חסר ידע וכלים איך וכיצד לעשות זאת יש לו תחושת עמימות, אי הבנה ,מחסור בכלים ,וחוסר שליטה בתקשוב גורמת לו למבוכה ,אך מצד שני להכרה בצורך להתנסות ולהתמחות בהוראה מקוונת .השלב הרביעי התמודדות ,המורה יוזם ומחפש דרכים ורעיונות לשיפור ההוראה המקוונת.מתנסה ביישום כלים טכנולוגיים-פדגוגיים בהוראתו ומתנסה בפיתוח עצמי של פעילויות מקוונות ללומדים. השלב האחרון הוא:הבשלה ואורח חיים בו המורה עובר טרנפורמציה אישית -מקצועית ממורה מסורתי למורה מקוון ,בעל מודעות לידע הטכנולוגי ומשמעותו בשינוי הוראה -למידה  ושינוי בתפיסת תפקידו ומתן חשיבות ללמידה המקוונת.
זהו בדיוק התהליך שעברתי במשך לימודיי במכללה .כאשר התחלתי את לימודיי הייתי בשלב שבו הייתה לי  ההבנה לפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה לשם הוראה -למידה, אך לא היה לי הידע המספיק ,מחסור בכלים וחוסר שליטה בתקשוב, אך היה לי ברור שאני רוצה וצריכה להתמחות בהוראה מקוונת. לאחר התנסויות בבניית יחידות לימוד מתוקשבות ,התנסויות בבניית פעילויות אינטראקטיביות , בניית אתר,החשיפה לכלים טכנולוגיים שונים ומגוונים ולסביבות למידה שונות ,חשיפה למאמרים ומחקרים שנכתבו ובדקו את שילוב הטכנולוגיה בהוראה.אני יכולה לומר שההוראה המקוונת בהחלט תהפוך לאורח החיים שלי ,הבנתי את המשמעות והחשיבות בהכנסת הטכנולוגיה  להוראה . אני רואה את עצמי כמובילת שינוי בבית הספר .אני תקווה שאביא לשינוי המיוחל .