הלוח האינטראקטיבי: "איפור" או "יופי אמיתי"

במסגרת הקורס ,עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות ,משתמשת המרצה ד"ר אתי כוכבי בהרצאותיה בלוח אינטראקטיבי או בשמו המוכר יותר "לוח חכם ". התרשמתי מאוד מהפונקיונליות של לוח זה ,מהיצירתיות בהוראה ומהשימוש בו בהצגת נושא חדש , אטרקטיבי מאוד יוצר סקרנות וענין בשעור. לאחר ההתלהבות מן הכלי החדש  נשאלת השאלה האם יש תועלת בלוח מעין זה ? האם שימוש בכלי זה ישפר את הישגי התלמידים ?השעור שמתנהל על ידי מורה שנעזרת בלוח אינטראקטיבי הופך להיות שעור שבנוי רובו ככולו פרונטלי  ,איך נבדוק עבודה משותפת, עבודה עצמית של התלמידים  ?השעור מבוסס על המורה ולא על התלמיד .  בכנס מי"טל הלוח האינטראקטיבי: "איפור" או "יופי אמיתי" ?  בהשתתפותה של ד"ר אינה בלאו מן המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה , האוניברסיטה הפתוחה מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ"יס . הוצג מסמך המציג  ממצאי מחקרים שנעשו בעולם בעקבות השימוש בלוח האינטראקטיבי . ממצאי מחקרים שנעשו בעולם  מראים שהטמעת לוחות אינטראקטיביים בלמידה  שיפרו את המעורבות של התלמידים ,השימוש בלוח האינטראקטיבי משפר אוירה לימודית ,ולאחר תקופה של שנתיים המורים עוברים מלמידה פרונטלית לשיטות הוראה מתקדמות.  לגבי הישגים המחקרים לא מצאו שנוי.
לדעתי הלוח האינטראקטיבי מגביר את האנטראקציה של התלמידים עם המורה משפר הקשבה ,הנעה ללמידה .סקרנות לדעת מה יהיה בהמשך השעור.הלוח האינטראקטיבי מהווה נדבך משמעותי מכלל האמצעים הטכנולוגיים אליהם נחשף התלמיד .הוא מהווה  כלי עזר לבניית תדמית טכנולוגית ומכנה משותף שבין המורה והסביבה הטכנולוגית הטבעית של התלמידים. לוח אינטראקטיבי בהחלט כלי מעניין  לשיפור ההוראה וענין בלמידה . בכיתתי הותקן לוח אינטראקטיבי, אני אנצל את החופשה ואת ההדרכה שתנתן לנו בקורס להתנסות בו ובהמשך אראה  האם כלי זה מסיע ללמידה איכותית  ומעניינת יותר .בחרתי לצרף סרטון המסביר מהו  "לוח החכם" וכיצד יש להשתמש בו .

הרבה יותר מפייסבוק

" המורים הוותיקים ,שיש להם ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת , מגיעים לרמת מומחיות גבוהה יותר מהמורים הצעירים " כך צוטט ישראל נעים , רכז במסגרת התוכנית הלאומית לתקשוב(התאמת מערכת החינוך למאה ה-21) ומורה למחשבים בבתי הספר נועם והרא"ה באשדוד ,בגליון "שעור חופשי"  עיתון חדשות החינוך ,בהוצאת הסתדרות המורים .
עוד נאמר שהתלמידים רואים מורה מחזיק מחשב נייד , הם תמיד שואלים אותו אם הוא גולש בפייסבוק "זו האסוציאציה הראשונה של הילדים היום לאינטרנט. הם חיים  שם".הכתבה עסקה  במחקר שבדק  את הקשר בין הפעלת תוכנית תקשוב שלב ג' בבתי ספר יסודיים (תוכנית שהופעלה ב2004 לעידוד למידה מתוקשבת) לבין עמדות התלמידים והמורים לגבי למידה מתוקשבת . המחקר הצביע , כצפוי , על הבדל מובהק ב"מומחיות" הילדים בתקשוב , לטובת הילדים שלמדו בבתי הספר שבהם הופעלה התוכנית ה"מומחיות " הזאת התבטאה ביכולת של הילדים להשתמש באינטרנט לא רק כאמצעי לקבל משימה , למשל, אלא גם ככלי למחקר עצמאי , להשגת מידע מחברים לפורום ולדיון בשאלות לימודיות עם אחרים. המחקר הראה כי הבנות נוטות יותר מהבנים להשתמש במחשב לצורך תקשורת למשל בדואר אלקטרוני או בפורום. הנתונים הראו גם שמורים שפעלו בסביבה מתוקשבת , גילו מוטיבציה גבוהה יותר להוראה באמצעות תקשוב והפעלת ישומים מתוקשבים ,והביעו שביעות רצון מהוראה ולמידה באמצעות תקשוב .בבתי הספר שבהם הופעלה תוכנית התקשוב , דווקא המורים הוותיקים גילו מומחיות רבה יותר בשימוש במערכות התקשוב ."מחקרים מראים שלמורים צעירים יותר יש נגישות גבוהה יותר למחשב". אך בבתי ספר מתוקשבים , המורים הוותיקים , שיש להם ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת, מגיעים לרמת מומחיות גבוהה יותר מהמורים הצעירים.בית הספר בו אני מלמדת מאושש את המחקר ,בבית הספר מלמדות מורות ותיקות בגילאי 40 פלוס השייכות לדור המהגרים הדיגיטליים . אבל ברגע שמנהלת בית הספר החליטה להכניס את בית הספר לענין התקשוב 'הגדירה יעדים, היא סחפה את כל המורות .בבואי לבחון את הסוגיה הנטענת במאמר לגבי מה שנראה במבט ראשון מעין פרדוקס , אנו עדים לכך שעל מנת לקבל תוצר תקשובי מושלם ושימושי , ההכרות המעמיקה עם תכני הלימוד ודרך הלימוד הנם יותר דומיננטים מאשר הצד הטכני .לצורך רכישת מיומניות הלמידה והעברת המידע נדרשות שנים טובות של נסיון והכרות מעמיקה עם חומר הלימוד ועם מערכת החינוך ודרישותיה, והפער אל מול רכישת מיומניות טכנולוגיות קטן באופן משמעותי לעומת הפער המתודי הקיים ,והנמצא בחסר אצל אוכלוסית המורים הצעירה. המאמר משך את תשומת ליבי באופן מיוחד לאור הסטיגמה הרווחת  לגבי השתלבות מורים ותיקים בטכנולוגיה התקשובית.להערכתי דיעה זו גורמת לרתיעה לא מוצדקת לשלב מורים ותיקים בתקשוב .הנ"ל מבחינת נבואה המגשימה את עצמה ומהווה הפסד גדול , לאור הכלים החינוכיים העצומים הקימים ברשות המורים הותיקים שלא יבואו לידי מימוש .ביטוי ותרגום לשפת התלמידים שהיא שפת התקשוב.

פתוח יחידת לימוד מתוקשבת א-סינכרונית

במסגרת הקורס "טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה "בהנחיית ד"ר גילה קורץ נתבקשנו להכין יחידת לימוד א- סינכרונית בתחום דעת שאנו מתמחים בו או מלמדים אותו . בחרתי להכין את יחידת הלימוד בנושא "שינויי אקלים" נושא שנלמד בכתות ז'-ח'  במסגרת שעורי גיאוגרפיה על האטמוספירה . חשוב לציין שהיחידה כולה פותחה ללימוד עצמאי ויחידני של התלמיד . בימים אלו אני עומדת בפני סיום היחידה ולכן נעניתי בחיוב לבקשת מנהלת בית הספר להציגה ב"יום החינוך" שנערך בבית ספרי בשבוע שעבר. זהו יום פתוח שבו ההורים מוזמנים לטעום  מן העשייה שנעשית בבית הספר .כל מורה נתבקשה להציג בפני ההורים ואורחים נוספים שהוזמנו  לבית הספר שעור מתוקשב בנושא כל שהוא . לשעור הזמנתי 20 תלמידים כמספר עמדות המחשב בחדר ואז חילקתי אוזניות כדי לשמוע את הסרטונים וההסברים הקוליים המצורפים ליחידה כל תלמיד נתבקש לפתוח את היחידה לקרוא את ההנחיות  ולהתחיל לעבוד . התלמידים נהנו היו מרוכזים במלאכת העשייה ועבדו בהנאה מרובה ,גם כשהסתיים השעור התלמידים המשיכו את העבודה ובקשו להשאר .ראוי לציין שהתלמידים מורגלים במשימות מתוקשבות למיניהן ,הם גם מציגים תוצרים מתוקשבים למשימות שהם נדרשים לבצע ,למשל הם נתבקשו במסגרת הנושא שנלמד שינויי אקלים לתת הסבר לחברי הכתה על טורנדו או הוריקן כיצד נוצרו ? ובאילו מקומות הן נפוצות ?צוות של כמה ילדים בחר להציג זאת בסרטון והתוצאה לפניכם סרטון הסברה מה הם רוחות טרופיות (הוריקו ,טורנדו)שיצרו התלמידים והועלה ליוטיוב.בעקבות משימה שנתתי להם בכתה .

וכאן אני רוצה להתחבר לכתבה שפורסמה בווינט על כך שילדים "כבר לא רצים להפסקה". לומדים עם גוגל ויוטיוב"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4057603,00.html
"סנוניות ראשונות לבתי ספר טכנולוגיים נצפו בשנים האחרונות, ותוצאות הביניים מרשימות. המורים מדווחים כי הישגי התלמידים עלו והלימודים הפכו לחוויה. אחד החלוצים בנושא הוא בית הספר היסודי "כפר שמריהו", שם סופקו מחשבים אישיים לכל המורים והתלמידים. "אפשר לומר שהמחמאה הכי גדולה למחשבים היא שמאז תחילת הפרויקט התלמידים לא רוצים לצאת להפסקות", אומר בסיפוק מנהל בית הספר, ד"ר אלכס שניידר. "
אני מקווה שאוכל להמשיך בדרך זו, ולגרום לתלמידי לעניין בשעור ולמוטיבציה לעשייה וכמובן ליצור אצלם את הרצון לרכוש ידע .ברור לי היום שאת סביבת העבודה והתכנים שיהיו בה אני זו שצריכה לפתח סביבת למידה שנותנת  לתלמיד יכולת ניווט ובחירה ולהתאימה לצורכי התלמיד והלמידה .ובחזרה לנושא ההפסקות כנראה שבעתיד נזדקק למצוא אטרקציות מוטוריות בחצר בית הספר , בכדי שלא נשכח שחלק מההויה של הילדים היא ריצה, קפיצה ומשחקי כדור. שישאירו להם עוד משהו מהטעם של פעם.

כנס בינלאומי על הספר הדיגיטלי

השבוע קראתי כתבה על כנס שייפתח בספרייה הלאומית ובאוניברסיטת חיפה ויעסוק במהפכת הספרים הדיגיטליים (E-books) ואמצעי הקריאה הדיגיטליים

(Nook ,kindle ,ipad ואחרים). עוד נכתב  בכתבה שהכנס ינסה "לבחון את תופעת הספרים הדיגיטליים ואת השלכותיה על הרגלי הקריאה ,המחקר , ההוצאה לאור וכן השינויים הכלכליים , החברתיים , התרבותיים והמשפטיים הקשורים בספרים דיגיטליים" בכנס ישתתפו משפטנים ,מוציאים לאור ,ספרנים ואנשי מחשבים מישראל ארה"ב ואירופה .לדבריו של מנהל הספרייה הלאומית " מהפכת הספרים הדיגיטליים משפיעה מאוד על פעילות הספרייה . הספרייה ערה לכמות הזעירה יחסית של ספרי איכות בעברית באינטרנט ,לעומת עשרות ומאות אלפי כותרים  הזמינים  חינם לגולש בשפה האנגלית ,ונערכת בימים אלה לסרוק ולהעלות לרשת עשרות אלפי ספרים שזכויות היוצרים עליהם פקעו ולהופכם זמינים לכל בית שבו קיים חיבור לאינטרנט". נשאלת השאלה מדוע תמיד אנחנו נמצאים מאחור ? למה בשפה העברית מבחר הספרים קטן לעומת שפות אחרות ? בקורס שלמדתי בסמסטר הקודם "תקשוב ולמידה" בהנחיית ד"ר גילה קורץ התוודעתי להבדל בין ספר דיגיטלי ובין ספר סרוק . "הספר הדיגיטלי " שנועד מראש להיות ספר שפתוח באינטרנט לעומת "ספר סרוק" או כותר  שהוא ספר שהודפס ויצא לאור ורק אחר כך נסרק והועלה לאינטרנט. לדעתי בעידן הטכנולוגי בו אנו נמצאים אין מקום לספר הכתוב גם ספרי הלימוד וספרי הקריאה מקומם ברשת האינטרנט שנגישה לכל .כמובן תוך פרק זמן שידרש לגישור והפנמת הטכנולוגיה ע"י דור המעבר. אנו עומדים בצומת דרכים ובכניסה לעידן חדש כאשר נשאלת השאלה פני הספרות לאן? האם כל ספר שיכתב יוכנס ישירות לאתרי האינטרנט ? האם זאת תהיה האופציה היחידה שתעמוד בפני הקורא? כיצד יגשרו על פערי הדורות ? מה תהיה התגובה לשינוי ההרגלים הצפוי? סוגיות אלה ועוד רבות יעמידו את הכותבים בדילמות לא פשוטות .בהקשר של זמינות אל אוכלוסיית היעד, שמירה על זכויות יוצרים .התגובה וההעדפות הצפויה מצד הקוראים בבואם לבחון או להנות מהיצירה ,כספר דיגיטלי או כספר שנוצר בצורה המסורתית . התשובות נמצאות בדור המעבר אליו אנו שיכים ,שללא ספק יעצב וישפיע לשנים הקרובות . לפריצת הדרך הטכנולוגית תהיה השפעה מכרעת על אופן וצורת הכתיבה העתידית.כאשר הטכנולוגיה תיצור תשתית של זמינות , אך יחד עם זאת ציפייה לתכנים עם השפעות מהירות ובעוצמות גדולות יותר על הקורא .
בתמונה המצורפת ניתן לראות את קורא הספרים אייפד ובו ניתן לקרוא ספר שהוא כותר של מט"ח .מט"ח השיקה  אפליקציית ספרים באייפד.

הפייסבוק בשירות מערכת החינוך

האם ניתן לשלב את הרשת החברתית "פייסבוק "ככלי לימודי במערכת החינוך ? זאת שאלה שהוצגה לד"ר אלון הסגל ע"י תלמידים הלומדים בכתה ז' בבית הספר בו אני מלמדת , וזאת במסגרת כנס שנערך במרכז ללימודים אקדמאים אור יהודה בו הושק הספר "למידה הוראה ותקשוב" בעריכת פרו"פ דוד חן וד"ר גילה קורץ. התשובה היא לא חד משמעית כמו כל נושא התקשוב במערכת החינוך .  הפייסבוק היום הוא כלי נגיש ושימושי לשיתוף ,לעצומות ,למחאות ,לפרסום ושיתוף קבצים שונים . מספר המשתמשים בו הולך וגדל גם בארץ וגם בכל העולם כפי שניתן לראות במפות המצורפות
http://www.holesinthenet.co.il/archives/11326
הילדים ובני הנוער משתפים ,מתקשרים , מנהלים את חייהם ברשת החברתית הזו שכל כך נגישה ומוכרת להם .
אז מדוע לא להשתמש בה  גם במערכת החינוך? על ידי פתיחת קבוצות לימוד אשר משתפות , דנות .מעבירות מידע על נושא מסוים. ניתן לבצע למידת עמיתים  כאשר נפתח דיון ברשת על נושא לימודי  ,ניתן להעביר מידע וידע אחד לשני בתיווך המורה ובהכוונתו . זהו כלי זמין וקל לתפעול . נגיש לתלמידים לכן מגביר את ההנעה ללמידה .
אני חברה בפייסבוק בקבוצת גיאוגרפיה למורים המלמדים בחטיבת הביניים הקבוצה נקראת
Geography Today
http://www.facebook.com/pages/Geography-Today/117969151611810?sk=wall
הקבוצה משתפת בסיפורים אקטואליים מבחינה גיאוגרפית ע"י סרטונים וקישורים מתאימים כמו הצונאמי ביפן ותוצאותיו ההרסניות , הטורנדו שפקד את ארצות הברית ועוד . כך ניתן  לקבל חומרי למידה בצורה מסודרת ונגישה ולהביא עדויות כמעט בזמן אמת לכל התופעות בעולם .
בחרתי לצרף  את הסרטון בו אלון הסגל עונה על השאלה שהוצגה לו בכנס השקת הספר "למידה הוראה ותקשוב "

איך משלבים את המחשב בהוראה??

מאז שהתחלתי את לימודי במכללה ועוד לפני חשבתי שאני צריכה לעשות שינוי בדרך ההוראה שלי ולהתאימה למאה ה-21  . מערכת החינוך ובראשה שר החינוך מבינים שיש לעשות שינוי מתוך הכתבה בדמארקר .

"הילדים מגיעים לבית הספר עם אייפון ואייפד - ומוצאים לוח עם גירים"

בית הספר בו אני מלמדת נבחר השנה לבית ספר מדגים תקשוב יחד עם עוד 20 בתי ספר בארץ . לכיתות הוכנסו מחשבים המחוברים לאינטרנט וברקו. בבית הספר קיימות שתי מעבדות מחשבים כאשר לכל שני תלמידים יש מחשב . אחת המעבדות משמשת כחדר מדעים. המורות מקבלות הדרכה איך להכין שעורים מתוקשבים וזאת על פי הדגם להוראה מקוונת של ד"ר אברום רותם  . הכרנו  כמה דגמי הוראה והמורות בונות מאגר של שעורים מתוקשבים . במסגרת לימודיי במכללה לתואר שני , אני נחשפת למחקרים בנושא  לכלים מתוקשבים ולמיומנויות שונות שבהן ניתן להשתמש בהוראה  ,הכרתי סביבות למידה שונות טובות יותר ופחות טובות .בקורס של ד"ר אלון הסגל על שיטות וכלי חיפוש מתקדמים  ,נחשפתי להבדל בין מידע לידע מהמידע הרב שמצוי ברשת ניתן ליצור ידע וזה מה שאני בתור מורה צריכה לעשות ,לכוון את תלמידי למידע הרלוונטי וליצור ממנו את הידע שלהם. חכמת הרבים  המסייעת גם היא לקבל מידע רלוונטי שיהפוך עם הזמן לידע, ליצירתיות של הלומד ולשיתוף פעולה .אני מביאה כאן ציטוט מתוך הספר "המחשב כאמצעי תקשורת " המחברים כותבים כך:

"אנו רוצים להדגיש משהו מעבר למסירה חד-צדדית: את החשיבות ההולכת וגדלה של הבנייה המשותפת, את האספקט המחזק הדדיות של תקשורת - החלק שמעבר ל-"עכשיו שנינו יודעים עובדה שקודם לכן רק אחד מאיתנו ידע". כשמוחות משתפים פעולה, רעיונות חדשים נולדים. אנו רוצים לדבר על האספקט היצירתי של תקשורת."

- ג'יי. סי. ר. ליקלידר

 מתוך הספר "המחשב כאמצעי תקשורת 

אני נמצאת לקראת סיומו של הסמסטר השני וכאשר אני מסתכלת על ההתחלה ברור לי שהחשיפה לכלים ,למחקרים ,לרעיונות ומיומנויות  שקיבלתי במהלך לימודי גורמת לי לחשוב  ולהתלבט רבות . איך לעשות זאת נכון ,איך לשלב נכון את המחשב בהוראה ?

  לסיום אני מצרפת סרטון פרודיה על ספר הג'ונגל  בלו  הדב מסביר למוגלי על  נפלאות הגוגל איך למצוא מידע רלוונטי בגוגל סרטון זה ממחיש בדרך הומוריסטית איך מנוע החיפוש של גוגל השתלט על חיינו.

אז מהו בלוג לימודי לדעתי ...

בבלוג זה שפתחתי במסגרת לימודיי לתואר שני "במרכז  ללימודים אקדמאיים "אשתף אתכם הקוראים במחשבות ,לבטים ,הצעות ,רעיונות ,מושגים ודברים חדשים שלמדתי על עצמי  בתחומים שונים ובעיקר בתחום ההתמחות שלי . אספר כאן כיצד ניתן לשלב את הידע וההתנסויות מהקורסים השונים לעבודתי בשטח אשמח לקבל תגובות הצעות רעיונות או כל משוב אחר על דעותי ומחשבותי  כל זאת ועוד כאן...
בלוג או כפי שנקרא "יומן רשת" הוא כלי שיתופי ופתוח ברשת ,מבוסס על ווב 2 .
לבעל הבלוג המכונה  בלוגר יש אפשרות לכתוב בו ,להתבטא ולהגיב על נושא מסוים שבו עוסק  הבלוג מכל מקום ובכל זמן . בלוג לימודי יכול לשרת את הכותב ולמתג אותו כמו הקורות חיים . הקוראים שנחשפים לבלוג כותבים תגובה על דברי הבלוגר מסכימים או חולקים על דעתו מיעצים לו ומשתפים אותו מנסיונם הם .
רבות דובר על הבוגר העתידי של מערכת החינוך ,איך הוא יצליח להשתלב בחברה ?
האם מערכת החינוך יכולה להעניק לו כלים ומיומניות שישמשו אותו בעידן הטכנולוגי ?
האם הוא יהיה לומד עצמאי ?
לדעתי השימוש המושכל בבלוג לימודי יוכל לפתח אצל הלומד :

יצירתיות , הבעת דעה ועמדה , שיתוף פעולה , פתוח מיומנויות הכתיבה , יכולת בארגון הכתיבה ,אחריות על הלמידה גיוון וענין בלמידה.והם לדעתי מטרותיו של הבלוג הלימודי.

בחרתי לצרף סרטון שבו ניתן לצפות בליאור צורף סמנ"כל שיווק חטיבת האון ליין של מיקרוסופט  ישראל .
בסרטון מציג ליאור את היתרונות בפתיחת בלוג כיצד ניתן להפיק תועלת מבלוג ומה הם הרווחים מבלוג פעיל .