יום שלישי, 26 ביולי 2011

הצגת תוכנית התקשוב של ישראל "במרכז ללימודים אקדמאיים"

ביום שני השתתפתי במפגש שהתקיים במכללה, שבו הוצגה תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל על ידי רוני דיין מנהל גף ישומי המחשב במשרד החינוך  ורונית נחמיה מפקחת תיקשוב ארצית . כן נכחו עוד פרו"פ דוד חן דקאן החינוך במכללה ,ד"ר גילה קורץ ראש ההתמחות בתקשוב ולמידה במכללה ,מרצים שונים מן המכללה ובוגרים  של המגמה .   רוני דיין הציג את התוכנית שקראנו וניתחנו בשעורים שלנו במכללה כפי שפרטתי בפוסט הקודם שלי . אני רוצה להתייחס לנושא  שעלה בהצגת התוכנית וזו הדרך ליישום התוכנית והמשאבים בהם יוכלו המורים להשתמש כאשר ירצו לבנות שעורים מתוקשבים כפי שהוא נקרא בתוכנית תכנים דיגיטליים . רוני דיין הפנה אותנו לאתר שנקרא פורטל התוכן הדיגיטלי  שבו יש פירוט של כל הנושאים הנלמדים  בבית הספר היסודי ,לפי תוכנית הלימודים בכל מקצוע, ופעילויות בנושאים שונים שפותחו על ידי ספקי תוכן חיצוניים שאושרו על ידי משרד החינוך .אילו סביבות למידה סגורות ,הכניסה לסביבות הלמידה שלהם היא עם שם משתמש וסיסמא   . אם נסתכל על הפעילות שרוחשת ברשת בתקופה האחרונה אז המגמה שתופסת תאוצה היא פתיחות ושיתופיות הרבה מאוד תכנים ופעילויות עולות לרשת .הן אינן סגורות וניתן לעשות בהם שימוש ,כמובן ללא הפרת זכויות יוצרים . לדעתי צריך יותר להאמין שהמורים הם אלה המכירים טוב את תלמידיהם ומסוגלים לבנות שעורים בצורה מיטבית הם צריכים לקבל הדרכה ותמיכה ולהשתמש בסביבות למידה פתוחות בלבד כפי שהתנסנו בסמסטר הקודם  כאשר בנינו יחידת לימוד א- סינכרונית , שהתבססה על תכנים פתוחים ברשת .ועל כן לדעתי השיתוף פעולה עם ספקי תוכן שונים לא הכרחי לשם בניית תכנים דיגיטליים .תחום נוסף שעלה בהצגת התוכנית זה הנושא של  התאמת תוכניות הלימודים ,תוכניות הלימודים המוכרות לנו משנים קודמות שלפיהן לימדנו עד כה כאשר לימדנו בשיטה המסורתית ,התוכניות סגורות ומתאימות יותר לעידן הקודם .עם תוכניות אלה רוצים לפתח לומד עצמאי ,חוקר וכן לתת מענה לשונות של תלמידים כאשר הם נבחנים וצריכים לעמוד בסטנדרטים . ופה אצטט את דבריו  של פרו"פ דוד חן "שתוכניות הלימודים הן מהמאה ה-19 ואותן מביאים לתלמידים שצריכים ללמוד את מיומניות המאה -21 " .כאשר  נדרש מהילדים לעמוד בדרישות ובסטנדרטים  של התוכנית ולהציג בקיאות ולעמוד בהיישגים המצופים מהם  ,כשתוכנית התקשוב מטרותיה לייצר לומד עצמאי וחוקר עם מענה לשונות בין התלמידים אז נשאלת השאלה איך ניתן ליישם זאת אם התלמיד צריך להגיע לסטנדרטיים שווים בידע ובקיאות ?
למרות כל זאת אני רואה שינוי בתפיסה המערכתית יש חשיבה .יש ביקורת, לומדים ממדינות אחרות ומן העבר והציגו תוכנית  טובה ומקיפה, חשוב מאוד  שתצא לדרך וסוף כל סוף תהפוך את בתי הספר לרלוונטים לתלמידים.
אני מצרפת את הסרטון בו רואים את רוני דיין  מציג את  התוכנית במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה .וסרטון שני בו פרו"פ דוד חן מביע דעתו על התוכנית כפי שהוצגה על ידי רוני דיין.

יום רביעי, 20 ביולי 2011

תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל


במסגרת הקורס "היבטים גלובליים של התקשוב "בהנחיית ד"ר חגית מישר טל הכרנו תוכניות תקשוב לאומיות של מדינות שונות בעולם, ניתחנו אותן ועמדנו על ההבדלים ביניהן ,מצאנו תוכניות תקשוב שהן  אינסטרומנטלית ואחרות לא ,כאלה שהן חדשניות וכאלה שהן שמרניות ,והיו גם תוכניות ראדיקאליות . בדקנו את המטרות הפדגוגיות ואת המטרות האופראטיביות של התוכניות . הכרנו את התוכנית של בריטיה שנחשבת כמובילה ופורצת דרך, בתי הספר בבריטניה מתוקשבים והתלמידים לומדים באמצעות המחשב , התשתיות טובות מאוד ,מדובר על מחשב לכל שישה ילדים .הבנתי שהדרך להצלחת התוכנית היא בבדיקתה המתמדת על ידי מחקרים שנערכו כל כמה שנים כדי לבדוק  את יעילות התוכנית והצביעו על הצורך בשינויים כדי להגיע ליישום מיטבי של התוכנית .אחרי הכרות עם תוכניות שונות ,בשעור האחרון הכרנו את תוכנית התקשוב הלאומית של ישראל החדשה . הכרנו גם את  כל תוכניות העבר  שהיו למדינת ישראל משנות ה-80. התרשמתי מאוד מהתוכנית החדשה  .ממטרותיה האופרטיביות וכן ממטרותיה הפדגוגיות .הפריט הבא מתאר את  מרכיבי התוכנית : התאמת תוכניות הלימודים, פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה, תכנים דיגיטליים, תשתיות ותחזוקה, ולבסוף הערכה של כל המשתנים.

תוכנית התקשוב של ישראל

 בבית הספר בו אני מלמדת ניתן לראות הלכה למעשה איך התוכנית באה לידי ביטוי ,בתחילה בכל כיתה הוכנסה עמדת מחשב  ומסך ,במקביל צוות המורות קיבל הדרכה כל מורה בהתאם לידיעותיה  . המטרה  היתה לבנות  שעורים ולשלב בהם את המחשב על פי דגמי הוראה מקוונת שהכרנו ולהתנסות בשעורים מקוונים .בית הספר  גם קיבל תמיכה טכנית של צוות טכנאים מהרשות המקומית . בסיום המחצית הראשונה של שנת הלימודים התבצעה הערכה ראשונית של ביצוע התוכנית .התלוותי למנהלת בית הספר  למשרד החינוך כדי להציג את העשייה הבית ספרית בנושא התקשוב. הצגנו את בית הספר ואת העשייה בתחום התקשוב בפני ועדה שרוני דיין מנהל גף יישומי מחשב במשרד החינוך ישב בראשה ,וזאת כדי לקבל את אישורה להמשך קבלת התקציב לציוד בית הספר ,בעגלות של מחשבים ניידים העוברות בין הכיתות ,מחשבים ניידים לצוות המורים ובלוחות חכמים בחלק מהכתות . אני רוצה לציין שהתרשמתי מאוד מן התהליך שבית הספר עובר כשלב ראשון לקראת הפיכתו לבית ספר המדגים  את שילוב התקשוב בהוראה. נראה  שתוכנית התקשוב החדשה מהווה שינוי תפיסתי ומעניקה כלים לצוות ההוראה להתמודד עם האתגרים והקשיים האופיניים ליצירת מהפך תפיסתי שהושרש במשך עשרות שנים ,עד שבשלו האמצעים הטכנולוגיים לקראת כניסה לעידן מתוקשב . החשיפה במסגרת ההקורס לתוכניות תיקשוב בינלאומיות ולמחקרים העוסקים בנושא מהווים עבורי מוקד ידע נוסף שחשיבותו רבה עבורי לאור העובדה  שבית הספר בו אני מלמדת הוא בית ספר מדגים תקשוב, וכל נסיון ומידע חדשני בתחום מהווה  גורם מסייע להצלחת והטמעת התוכנית בבית הספר. נראה שהמגמה באמת להביא לשינוי המיוחל במערכת החינוך . כיוון שלמורים יש תפקיד חשוב בתהליך והתוכנית שמה דגש על העצמת המורים בהדרכות ותמיכה טכנית ,אני תקווה שנשכיל לעשות את השינוי ולהטמיע את התקשוב בהוראה כי אין לנו דרך אחרת ,אל לנו לאחר את הרכבת ,   ואנחנו צוות ההוראה צריכים לרצות בזאת להתנסות ,לא לפחד מהטכנולוגיה ,לפתוח אופקים, להיות גמישים ויצירתיים .צריכה להיות גם הבנה מערכתית שזהו צו השעה להביא לשינוי ,והתוכנית תוכל לצאת לפועל ולא תיפול בשל הבירוקרטיה או בשל קיצוץ בתקציבים.

יום חמישי, 14 ביולי 2011

היישגים ותקשוב

מושג השגור הרבה במערכת החינוך היישגים .בודקים היישגים של תלמידים, מחפשים דרכים לשפר היישגים ,מקצים שעות נוספות למקצועות הליבה כדי לשפר היישגים ,נותנים קדימויות למקצועות שונים ,מתכוננים למבחני המיצ"ב ומחפשים להעלות את ההיישגים . מבחני הבגרות גם הם יוצרים תחרות בין בתי הספר ברמת ההיישגים של התלמידים . כל מערכת החינוך מהשר העומד בראשה, המנכ"ל ,מפקחים ,הרשויות המקומיות ,המנהלים והמורים טרודים כל הזמן ,איך להשיג שיפור בהישגים של התלמידים ,בבתי הספר השונים ברשות המקומית ובעולם? נשאלת השאלה האם ילדי ישראל יגיעו להישגים גבוהים ויתברגו גבוה בדרוג העולמי?
לאחרונה שסוגית תקשוב מערכת החינוך תופסת תאוצה ,נערכים  מחקרים רבים הבודקים האם הוראה בסביבות למידה מתוקשבות משפרת את ההיישגים של התלמידים ?  התוצאות נחלקות  לשתיים , יש מחקרים המראים שהוראה המתבצעת בסביבות למידה מתוקשבות הביאה לשיפור ההיישגים .לעומתם יש מחקרים המראים שעל אף השינוי בדרך ההוראה והשימוש במחשבים ,לא היה  שיפור ברמת ההיישגים של התלמידים . אבל התלמידים הראו יותר מוטיבציה ללמידה ,הנאה מן השעורים ומעורבות גדולה יותר בשעור . ואני שואלת האם אנו יכולים לבטל זאת ? האם זה שאנו מחפשים  כל הזמן דרכים  לשפר את ההיישגים של תלמידינו אנו לא חוטאים למטרה של הלימוד שהיא הנאה ,מעורבות , מוטיבציה של התלמידים בשעור? האם כל זה  לא יוביל בסופו של דבר  לשיפור ההיישגים של תלמידינו ? אסור לנו לזנוח את השינוי שהטכנולוגיה יכולה ליצור בבתי הספר ולהופכם לרלוונטים לתלמידים ,להכינם לעולם הגלובלי של המאה 21. אין ספק שהישגיות והיישגים גבוהים הם כלים להשתלב בעולם זה. אך אל לנו לקדש זאת .

יום שלישי, 5 ביולי 2011

התועלת בשילוב סרטונים בהוראה

בקורס " הערכת טכנולוגיות מידע וידע " בהנחיית ד"ר ליאת איל עסקנו השבוע בהערכת סרטים ,ומהי הדרך היעילה ביותר לשלב סרטונים בשעור ? ראינו שסרטון יכול לתת מענה למיומנויות ואסטרטגיות שונות ,ליצור התלהבות בשעור ,ריכוז וקשב , אלמנט ההפתעה  בשעור ועוד...
הכרנו בשעור את  חרוט ההתנסויות שלDale איגר דייל היה החוקר שעל שמו קרוייה הפירמידה הזו.חרוט דייל הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה העוסק בלמידה.
חרוט דייל הוא תרשים המתאר יעילות של למידה בהתאם להתערבות המדיה בחוויות למידה.
התרשים מתאר את תוצאות מחקר שנעשה ע"י אדגר דייל בשנות השישים.
עפ"י מחקרו, השיטה שהכי פחות אפקטיבית,כלומר, קצה הקונוס
היא למידה ממידע שמוצג באמצעות סמלים מילוליים, כלומר, הקשבה למילים מדוברות.
השיטה הכי יעילה, זאת שנמצאת בתחתית הקונוס,
היא המערבת חוויות למידה ישירות ובעלות תכלית.
 המסקנות הן :
כאשר אדם קורא טקסט הוא יזכור רק 10% ממנו כשיקשיב יזכור  20% ממה ששמע , 30% מהחומר יזכור כשיסתכל  בתמונות,50% מהחומר  נשאר בזכרון כאשר יצפה  בסרטונים והדמיות .מסקנה כוללת ככל שאנחנו פעילים יותר הסיכוי שנזכור את החומר גדול יותר ואז תהיה הבנית ידע וככל שנהיה יותר פאסיביים נזכור פחות . על כן  אנחנו המורים בבואנו לתכנן שעור, עלינו להפעיל שיקול דעת ולקחת בחשבון את הממצאים הנ"ל .לשלב בשעור בתבונה אמצעים ויזואליים כמו תמונות , תרשימים . גראפים וכמובן סרטונים והדמיות . כדי לקדם את תלמידינו ולעשות את השעור למענין יותר ואפקטיבי עבור תלמידינו.ועכשיו למשהו מעשי עבורנו המורים אני מצרפת קישור למאמר שהתפרסם במס"ע

הוראה באמצעות וידאו - סרטי חינוך והוראה באינטרנט מהמדור: דרכי הוראה

 מחבר: פני ברסימנטוב .

כותב המאמר פורש בפנינו את כל האתרים בהם ניתן למצוא סרטונים המתאימים לתחום החינוך .

יום רביעי, 29 ביוני 2011

הלוח האינטראקטיבי: "איפור" או "יופי אמיתי"

במסגרת הקורס ,עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות ,משתמשת המרצה ד"ר אתי כוכבי בהרצאותיה בלוח אינטראקטיבי או בשמו המוכר יותר "לוח חכם ". התרשמתי מאוד מהפונקיונליות של לוח זה ,מהיצירתיות בהוראה ומהשימוש בו בהצגת נושא חדש , אטרקטיבי מאוד יוצר סקרנות וענין בשעור. לאחר ההתלהבות מן הכלי החדש  נשאלת השאלה האם יש תועלת בלוח מעין זה ? האם שימוש בכלי זה ישפר את הישגי התלמידים ?השעור שמתנהל על ידי מורה שנעזרת בלוח אינטראקטיבי הופך להיות שעור שבנוי רובו ככולו פרונטלי  ,איך נבדוק עבודה משותפת, עבודה עצמית של התלמידים  ?השעור מבוסס על המורה ולא על התלמיד .  בכנס מי"טל הלוח האינטראקטיבי: "איפור" או "יופי אמיתי" ?  בהשתתפותה של ד"ר אינה בלאו מן המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה , האוניברסיטה הפתוחה מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ"יס . הוצג מסמך המציג  ממצאי מחקרים שנעשו בעולם בעקבות השימוש בלוח האינטראקטיבי . ממצאי מחקרים שנעשו בעולם  מראים שהטמעת לוחות אינטראקטיביים בלמידה  שיפרו את המעורבות של התלמידים ,השימוש בלוח האינטראקטיבי משפר אוירה לימודית ,ולאחר תקופה של שנתיים המורים עוברים מלמידה פרונטלית לשיטות הוראה מתקדמות.  לגבי הישגים המחקרים לא מצאו שנוי.
לדעתי הלוח האינטראקטיבי מגביר את האנטראקציה של התלמידים עם המורה משפר הקשבה ,הנעה ללמידה .סקרנות לדעת מה יהיה בהמשך השעור.הלוח האינטראקטיבי מהווה נדבך משמעותי מכלל האמצעים הטכנולוגיים אליהם נחשף התלמיד .הוא מהווה  כלי עזר לבניית תדמית טכנולוגית ומכנה משותף שבין המורה והסביבה הטכנולוגית הטבעית של התלמידים. לוח אינטראקטיבי בהחלט כלי מעניין  לשיפור ההוראה וענין בלמידה . בכיתתי הותקן לוח אינטראקטיבי, אני אנצל את החופשה ואת ההדרכה שתנתן לנו בקורס להתנסות בו ובהמשך אראה  האם כלי זה מסיע ללמידה איכותית  ומעניינת יותר .בחרתי לצרף סרטון המסביר מהו  "לוח החכם" וכיצד יש להשתמש בו .

יום שלישי, 21 ביוני 2011

הרבה יותר מפייסבוק

" המורים הוותיקים ,שיש להם ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת , מגיעים לרמת מומחיות גבוהה יותר מהמורים הצעירים " כך צוטט ישראל נעים , רכז במסגרת התוכנית הלאומית לתקשוב(התאמת מערכת החינוך למאה ה-21) ומורה למחשבים בבתי הספר נועם והרא"ה באשדוד ,בגליון "שעור חופשי"  עיתון חדשות החינוך ,בהוצאת הסתדרות המורים .
עוד נאמר שהתלמידים רואים מורה מחזיק מחשב נייד , הם תמיד שואלים אותו אם הוא גולש בפייסבוק "זו האסוציאציה הראשונה של הילדים היום לאינטרנט. הם חיים  שם".הכתבה עסקה  במחקר שבדק  את הקשר בין הפעלת תוכנית תקשוב שלב ג' בבתי ספר יסודיים (תוכנית שהופעלה ב2004 לעידוד למידה מתוקשבת) לבין עמדות התלמידים והמורים לגבי למידה מתוקשבת . המחקר הצביע , כצפוי , על הבדל מובהק ב"מומחיות" הילדים בתקשוב , לטובת הילדים שלמדו בבתי הספר שבהם הופעלה התוכנית ה"מומחיות " הזאת התבטאה ביכולת של הילדים להשתמש באינטרנט לא רק כאמצעי לקבל משימה , למשל, אלא גם ככלי למחקר עצמאי , להשגת מידע מחברים לפורום ולדיון בשאלות לימודיות עם אחרים. המחקר הראה כי הבנות נוטות יותר מהבנים להשתמש במחשב לצורך תקשורת למשל בדואר אלקטרוני או בפורום. הנתונים הראו גם שמורים שפעלו בסביבה מתוקשבת , גילו מוטיבציה גבוהה יותר להוראה באמצעות תקשוב והפעלת ישומים מתוקשבים ,והביעו שביעות רצון מהוראה ולמידה באמצעות תקשוב .בבתי הספר שבהם הופעלה תוכנית התקשוב , דווקא המורים הוותיקים גילו מומחיות רבה יותר בשימוש במערכות התקשוב ."מחקרים מראים שלמורים צעירים יותר יש נגישות גבוהה יותר למחשב". אך בבתי ספר מתוקשבים , המורים הוותיקים , שיש להם ותק גם בהתנהלות מול המחשב והרשת, מגיעים לרמת מומחיות גבוהה יותר מהמורים הצעירים.בית הספר בו אני מלמדת מאושש את המחקר ,בבית הספר מלמדות מורות ותיקות בגילאי 40 פלוס השייכות לדור המהגרים הדיגיטליים . אבל ברגע שמנהלת בית הספר החליטה להכניס את בית הספר לענין התקשוב 'הגדירה יעדים, היא סחפה את כל המורות .בבואי לבחון את הסוגיה הנטענת במאמר לגבי מה שנראה במבט ראשון מעין פרדוקס , אנו עדים לכך שעל מנת לקבל תוצר תקשובי מושלם ושימושי , ההכרות המעמיקה עם תכני הלימוד ודרך הלימוד הנם יותר דומיננטים מאשר הצד הטכני .לצורך רכישת מיומניות הלמידה והעברת המידע נדרשות שנים טובות של נסיון והכרות מעמיקה עם חומר הלימוד ועם מערכת החינוך ודרישותיה, והפער אל מול רכישת מיומניות טכנולוגיות קטן באופן משמעותי לעומת הפער המתודי הקיים ,והנמצא בחסר אצל אוכלוסית המורים הצעירה. המאמר משך את תשומת ליבי באופן מיוחד לאור הסטיגמה הרווחת  לגבי השתלבות מורים ותיקים בטכנולוגיה התקשובית.להערכתי דיעה זו גורמת לרתיעה לא מוצדקת לשלב מורים ותיקים בתקשוב .הנ"ל מבחינת נבואה המגשימה את עצמה ומהווה הפסד גדול , לאור הכלים החינוכיים העצומים הקימים ברשות המורים הותיקים שלא יבואו לידי מימוש .ביטוי ותרגום לשפת התלמידים שהיא שפת התקשוב.

יום שני, 23 במאי 2011

פתוח יחידת לימוד מתוקשבת א-סינכרונית

במסגרת הקורס "טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה "בהנחיית ד"ר גילה קורץ נתבקשנו להכין יחידת לימוד א- סינכרונית בתחום דעת שאנו מתמחים בו או מלמדים אותו . בחרתי להכין את יחידת הלימוד בנושא "שינויי אקלים" נושא שנלמד בכתות ז'-ח'  במסגרת שעורי גיאוגרפיה על האטמוספירה . חשוב לציין שהיחידה כולה פותחה ללימוד עצמאי ויחידני של התלמיד . בימים אלו אני עומדת בפני סיום היחידה ולכן נעניתי בחיוב לבקשת מנהלת בית הספר להציגה ב"יום החינוך" שנערך בבית ספרי בשבוע שעבר. זהו יום פתוח שבו ההורים מוזמנים לטעום  מן העשייה שנעשית בבית הספר .כל מורה נתבקשה להציג בפני ההורים ואורחים נוספים שהוזמנו  לבית הספר שעור מתוקשב בנושא כל שהוא . לשעור הזמנתי 20 תלמידים כמספר עמדות המחשב בחדר ואז חילקתי אוזניות כדי לשמוע את הסרטונים וההסברים הקוליים המצורפים ליחידה כל תלמיד נתבקש לפתוח את היחידה לקרוא את ההנחיות  ולהתחיל לעבוד . התלמידים נהנו היו מרוכזים במלאכת העשייה ועבדו בהנאה מרובה ,גם כשהסתיים השעור התלמידים המשיכו את העבודה ובקשו להשאר .ראוי לציין שהתלמידים מורגלים במשימות מתוקשבות למיניהן ,הם גם מציגים תוצרים מתוקשבים למשימות שהם נדרשים לבצע ,למשל הם נתבקשו במסגרת הנושא שנלמד שינויי אקלים לתת הסבר לחברי הכתה על טורנדו או הוריקן כיצד נוצרו ? ובאילו מקומות הן נפוצות ?צוות של כמה ילדים בחר להציג זאת בסרטון והתוצאה לפניכם סרטון הסברה מה הם רוחות טרופיות (הוריקו ,טורנדו)שיצרו התלמידים והועלה ליוטיוב.בעקבות משימה שנתתי להם בכתה .
וכאן אני רוצה להתחבר לכתבה שפורסמה בווינט על כך שילדים "כבר לא רצים להפסקה". לומדים עם גוגל ויוטיוב"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4057603,00.html
"סנוניות ראשונות לבתי ספר טכנולוגיים נצפו בשנים האחרונות, ותוצאות הביניים מרשימות. המורים מדווחים כי הישגי התלמידים עלו והלימודים הפכו לחוויה. אחד החלוצים בנושא הוא בית הספר היסודי "כפר שמריהו", שם סופקו מחשבים אישיים לכל המורים והתלמידים. "אפשר לומר שהמחמאה הכי גדולה למחשבים היא שמאז תחילת הפרויקט התלמידים לא רוצים לצאת להפסקות", אומר בסיפוק מנהל בית הספר, ד"ר אלכס שניידר. "
אני מקווה שאוכל להמשיך בדרך זו, ולגרום לתלמידי לעניין בשעור ולמוטיבציה לעשייה וכמובן ליצור אצלם את הרצון לרכוש ידע .ברור לי היום שאת סביבת העבודה והתכנים שיהיו בה אני זו שצריכה לפתח סביבת למידה שנותנת  לתלמיד יכולת ניווט ובחירה ולהתאימה לצורכי התלמיד והלמידה .ובחזרה לנושא ההפסקות כנראה שבעתיד נזדקק למצוא אטרקציות מוטוריות בחצר בית הספר , בכדי שלא נשכח שחלק מההויה של הילדים היא ריצה, קפיצה ומשחקי כדור. שישאירו להם עוד משהו מהטעם של פעם.